Part 23- פחד

75 10 16
                                    

בפרק הקודם:
״אוקיי תודה רבה לך, וסליחה על מקודם פשוט נלחצתי היא תלמידה שלי״, ״ אין בעיה הכל בסדר זה מובן״.
אני לא יודע למה אבל יש לי תחושה שזה לא בגלל זה היא התעלפה, זה משהו שקשור אליי ואני מקווה שאני טועה כי אם הבאתי אותה למצב כזה, הכי טוב בשבילה שאני יתרחק ממנה לפני שאהיה מאוחר מידי.
_______________________________

דניאל:
היא פה, נחה על המיטה של האחות והראש שלי לא מפסיק לחשוב , לדאוג לה, אני צריך להתקשר לאחיה שיבוא לקחת אותה אבל אני לא יכול שהיא לא תהיה בהשגחה שלי, אבל אני חייב לעשות, את זה להתקשר אליו אני כבר יחשוב על הדרך להגיע אליה.

אני מחייג לאחיה איתמר, אני מקווה שהוא ער בשעות אלה, צלצול ראשון אין מענה, צלצול שני לא עונה ואז ״הלו, מי זה?״, ״בוקר טוב, איתמר זה דניאל המחנך של אחותך אלה, אני צריך שתגיע לפה אני צריך לדבר איתך״, ״מה קרה לאחותי, היא בסדר?!, ״הכל בסדר, פשוט אלה לא מרגישה טוב ואני מעדיף שתבוא לקחת אותה מאשר שתשאר בבית ספר״, ״אני מגיע ביי״.

אחרי שסיימתי לדבר עם אחיה, אני מחכה בחדר אחות לידה בכיסא, ומחזיק לה את היד ולוחש לה באוזן, ״נסיכה שלי תקומי אני צריך אותך איתי בבקשה אני לא רגיל לראות אותך אין לי אוויר, תקומי״, אני שומע לחישה ״אני כאן דניאל, התעוררתי הכל בסדר סך הכל התעלפתי״.

״אלה, הכל לא בסדר את התעלפת באמצע היום יצאת מהמבחן באמצע, אני הרגשתי אותך מהבוקר וידעתי שמשהו לא בסדר איתך וחשבתי שזה בגלל המבחן המטומטם הזה, אבל מסתבר שלא יש משהו שאת מסתירה ממני אלה, משהו שיושב עלייך שגרם לך לקרוס, אני לא יודע מזה אבל אני מטומטם שלא שמתי לב לפני זה״.

״ דניאל תסתכל עליי, אני בסדר עכשיו אני צריכה לנוח, אתה לא תאשים את עצמך כי אתה לא אשם אתה מבין את זה, כן יש משהו שיושב עליי מאתמול בלילה והשילוב ביחד עם המבחן גרם לי לקרוס, אבל זה לא אתה, זה לא המקום לדבר על זה דניאל כשנהיה ביחד עם השקט שלנו אני ישתף אותך בהכל״, ״את מבטיחה לי?״, ״אני מבטיחה לך״, ״בסדר תנוחי בינתיים אחיך אמור להגיע כל רגע״.

היא קמה בבהילות מהמיטה, ״אחי למה הוא בא, מה הוא צריך לעשות פה, בסך הכל לא הרגשתי טוב, אתה פה איתי אני לא צריכה עוד מישהו״, ״אלה תנשמי הכל בסדר, את מבינה שאם לא הייתי מתקשר לאחיך ההנהלה הייתה חושדת שלא הייתי מעדכן את המשפחה, תאמיני לי שאני מעדיף שנהיה רק אני ואת, ותהיי רק בהשגחה שלי, אבל אנחנו חייבים להיזהר״.

״בסדר, אתה צודק, אני לא מצליחה לחשוב נכון, הראש שלי כואב״, ״תנוחי נסיכה שלי, אני ילך להביא לך משככך כאבים, את רוצה עוד משהו שאני יביא לך?״, אמממ היא מהנהנת, ״מה את רוצה יפה שלי?״, היא מסמנת לי עם אצבע שלה על השפתיים שלה, גם כשהיא במצב לא טוב היא יודעת לעלות לי חיוך, אני מתכופף אליה וטורף את השפתיים שלה, שהתגעגעתי כל כך, ״עכשיו אני רגועה, אתה יכול ללכת״, ״תודה על האישור המפקדת ״, ויוצא מחוץ לדלת.

לשנוא אותך זה יותר קשה מלאהובWhere stories live. Discover now