שינה קצרה מסוגלת לחולל פלאים ביכולות הריפוי המדהימות שלה ובצבירת כוחות מחודשים.
השינה שלי, כנראה, היתה מידי קצרה, לכן האפקט המיוחל, התבושש מלהגיע.
"בוא", מישהו רוכן מעליי, אני מנסה לפקוח את עיני ורואה רק אפלה שחורה שמכסה את כל טווח הראייה שלי.
"בוא, מהר" הקול לחוץ ושקט מאוד.
ארז? אני מנחש לפי צליל קולו.
אני מתיישב ומעביר יד על אוזניי הקפואות.
"לאן?"
"ששששששש!" ארז לוחש אליי בקול חושש מאוד, "אל תדבר עכשיו בכלל. פשוט תסמוך עליי".
אני קם ומתארגן מעט, עד כמה שהתנאים מאפשרים לי, אמנם לשטוף פנים אני לא יכול עכשיו אבל להעביר את השמיכה שקיבלתי ללילה על העיניים, לנקות אותם מרמזי שינה, אני עדיין מסוגל.
"מאורגן?" הוא שואל אותי, ובלי לחכות לתשובה זורק לעברי תרמיל קטן.
החפצים שלי?
חיוך דק נמתח על שפתיי העייפות כשאני חושב איך אדוארד ירגיש כשישמע שאני, ארז, והשרשרת חמקו מבין אצבעותיו.
רגע, השרשרת? היא בכלל בתרמיל?
"ארז," ארז מסמן לי בידיו שהוא עסוק, ואחרי שנצא הוא יתפנה אליי.
"רגע, ארז, זה דחוף! השרשרת. היא פה?" אני לוחש לכיוונו ומנער את ידיו כמפציר שישים על כך את מירב החשיבות עכשיו.
שקט.
"היא חשובה לך?" הוא שואל אחרי רגע ארוך של שתיקה.
"מאוווד"
אני רואה את צלליתו משתקפת ביציאה, הוא פוסע על קצות האצבעות לאיזור כלשהו מואר שנמצא בהמשך.
אפשר לסמוך עליו בכלל?
אולי אני סתם מתלהב, ובאופק אין תכנון לשום בריחה או לפחות לא שום דבר שאמור לשמח אותי.
התא שלי נשאר פתוח כשהוא עזב, ואני מחליט לנצל את ההזדמנות ולעשות סיור קצר, בתקווה שיהיה האחרון במנהרה הגדולה.
בדממה אני מכניס את כפות רגליי אל נעליי ומתחיל לפסוע אל עבר השער.
רעד בלתי מוסבר עובר בי, מטפס בעמוד השדרה ומקפיא את ליבי.
רגש עמום צווח אליי, מחריש אותי באותות אזהרה.
אני מתגבר עליהם וממשיך הלאה.
"אתה משחק באש!" הקול הזה צורח בתוכי, סוחף אחריו הדי קול בלתי נגמרים.
"כן??", אני מחליט לענות לו, "אני רואה את זה יותר כמו הימור על כל הקופה."
"באמת?" הקול לא נשאר חייב, "מה כבר תרוויח? למה שווה לך ההימור? להשביע את הסקרנות חסרת המעצורים שלך, או אולי סתם בשביל להפיג את השיעמום?"
"אולי." אני עונה לו בשמץ אדישות, "ואולי לא".
אם הוא היה עומד לידי כדמות נפרדת, כנראה הייתי רואה עכשיו משיכת כתפיים מצידו, אבל בגלל שהוא בסך הכל ישות מופשטת לחלוטין עם דעות מעצבנות בנוגע לכל תחום קיים הוא רק אומר- "שיהיה, רק תזכור שאני הזהרתי".
"שיהיה." אני עונה לו וממשיך הלאה, אל עבר השער הגדול.
הכל חשוך. עדיין.
וכשאני מתקרב יותר אל השער, בלי שום התראה מוקדמת, אור עצום נדלק מולי ומסנוור את עיניי.
YOU ARE READING
שבוי בקסם
Mystery / Thrillerבעולם בו השקר חוגג והמציאות שוקעת לאיטה בעלטה סמיכה העוטפת אותה בלא נודע - הגבולות מטשטשים גם הם עם הזמן. בעולם הזה, נער צעיר בשם ארגמן מבקש לצלוח את חייו עם כמה שפחות צלקות וכמה שיותר טוהר. אך עם הזמן, הוא מגלה בלית ברירה שגם החזקים נופלים, ואין הג...
