Prologue

144 15 4
                                    

"סיד!!"
שמעתי את הצרחה וכשהסתובבתי אחורה ראיתי את המכונית דורסת אותו
"ג'יימס!!!!"
שמעתי עוד צרחה והפעם זה מאחותו סקיי
"שיט!!"
הפעם אני צרחתי כי סתכלו מה איבדתי.
הנה הלך נשימתו ביחד עם תחושת אחותו
הייתי משותק לראות את המראות
סקיי בכתה ומתוך הדמעות היא אמרה
"ג'יימס! אני מצטערת שלא שמרתי עלייך! לא ג'יימס אל תלך! אני לא יכולה לשרוד לבד! ג'יימס אני נמצאת בעולם לבד אתה לא נעלם לי עכשיו! ג'יימס!!!"
הדמעות שלי התחילו לנזול..
ג'יימס היה החבר הכי טוב שלי ועכשיו הוא הלך?
ככה הכאב עובד?
ככה זה לאבד חבר?
שמעתי את הסירנות של האמבולנסים
בחור יצא מהאמבולנס ורץ לכיוון ג'יימס, שם את האצבע על גרונו ואמר שהוא מת.
סקיי בכתה עוד יותר.
נסענו הביתה והדמעות שלה לא עצרו
"סקיי, אני מצטער לגביי ג'יימס.."
"זה בסדר סיד, זה בסדר.."
הכל השתתק לחצי שעה או יותר

"סקיי,מה זאת אומרת שאת נמצאת בעולם לבד? מה זאת אומרת את לא יכולה לשרוד לבד"
"עזוב סיד.. זה לא קשור אלייך, זה יותר מדי מסובך.."
"לא סקיי אני לא יכול להשאיר אותך לבד"
"סיד זה לא חשוב"
"ברור שזה חשוב, אני לא עומד לשבת בשקט אחרי ששמעתי שאחות של החבר הכי טוב שלי במצב רע, לא משנה עד כמה רע, אני לא יכול לשמוע את זה!"
"סיד זה יעלה לך בחיים שלך אני לא רוצה שזה יקרה גם לך!"
"זה לא משנה מה יקרה לי סקיי, אני נמצא פה בשבילך בשבילך לתת לך את היד, תקבלי אותי."
"סיד אני לא יכולה לשים עלייך את האחריות הזאת!"
"סקיי, תגידי לי. אני אשאר ואעשה הכל כדי שהכל יסתדר. אני מכיר אותך המון זמן ואני רוצה רק טוב בשבילך."
"אתה בטוח שאתה רוצה לדעת סיד?"
"כן."

LoyaltyWhere stories live. Discover now