עברו יומיים בדיוק מאותו יום..
אני צריך ללכת לגן
אני אקח סכין ליתר ביטחון
הלכתי לגן
הרגשתי מכה בצוואר והכל נהיה שחורקמתי קשור
בכיסא
"סיד!!!! סיד!!!!!!!!!!!" שמעתי צרחות
"...מה.. מי זה.." שאלתי
"סיד זאת אני! סקיי!"
"סקיי.. סקיי!" אמרתי
"רגע איפה אנחנו?" שאלתי
"אנחנו במרתף של איזו כנופייה, הם נגד המאפייה" היא ענתה בבכי
"זה בסדר סקיי, יש לי סכין." אמרתי
חתכתי את החבל
וגם את של סקיי
עליתי לאט לאט למעלה
היה שם רק מישהו אחד
מה אני יכול לעשות?
"סקיי, מה נעשה?" שאלתי, "מה אנחנו אמורים לעשות??"
"אוי.." סקיי נאנחה, "פשוט תהרוג אותו"
"להרוג אותו?" שאלתי בתדהמה
"כן תהרוג!"הלכתי לאט לאט לבחור
ודקרתי אותו בגרון
כל ידיי התמלאו בדם
זרקתי אותו אל המרתף"סיד תסתכל!" סקיי אמרה בזמן שהסתכלה לדלת, "הנה היציאה!"
"טוב אנחנו יוצאים, תיהיי בשקט" אמרתירצנו בשקט אל הדלת
מישהו מהר בא מהצד וחתך אותי בעין
מהר דקרתי אותו בבטן ובצוואר
"סיד אתה בסדר??" סקיי שאלה
"כן אני בסדר", אמרתי "בואי נצא"
פתחתי את הדלת ורצנו אל העיר

YOU ARE READING
Loyalty
Jugendliteraturהיא נמצאת, היא קיימת. אבל היא מתה מבפנים. היא בוכה, היא מדממת. אבל הקיום שלה לאט לאט נעלם. היא נעלמת. היא נמצאת כאן לבד. היא יודעת שהוא נמצא שם בשבילה. אבל הכאב גובר, זה לא עוזב אותה, לאן היא נעלמה? אותה ילדה שהייתה פעם.