היומן של ויל סולאס☀🩹

My dark boyfriend 🖤💛

היי יומן!
אני אספר לך מה קרה לי אתמול עם ניקו.
וואו אני אוהב אותו.
אה! רייצ'ל דר ציירה אותי ואת ניקו, והציור יצא כל כך דומה לנו וזה כל כך יפה!
ממש אהבתי את זה.

פרק רביעי🙂
17/9/2024

אני וניקו ישבנו בתוך המכונית של אמא שלי.
כשנגמר הדלק.
אחריי שהמכונית הפסיקה ליסוע באמצע שום-מקום התקשרתי לאמא שלי שתביא לנו דלק.
אני ישבתי במושב הנהג וניקו ישב במושב לצידי.
נתקענו בצד של כביש כשאני וניקו רצינו לחזור ממקדונאלדס.
היינו דיי בשקט.

"א..." ניקו התחיל להגיד.
"מה?" שאלתי.
"אתה... באמת מספר... זאת אמרת, אם יהיה לך סוד קטן, תספר לי?" הוא שאל. חשבתי על מה לענות לו. לא כל כך הייתה לי תשובה.
"אתה מספר לי את כל הסודות שלך?" חייכתי כדיי שייראה שאני צוחק וזה לא רציני.
"אוי נו, סולאס, דיברתי על..," הוא הנמיך את הקול. "על הזוגיות שלנו."
"אהמ...על מה בזוגיות שלנו?"
"אני לא אוהב את השיחות האלה... הממ... אם יש לך אקסית אז..." העיניים שלי נפתחו בבת אחת ואז קלטתי על מה הוא מדבר.
"אתה יודע?" שאלתי אותו בפליאה, הריי איך הוא גילה?
"כן, קיילה אמרה לי." הוא אמר במהירות.
"אה." חשבתי על איך אני אכניס אגרוף לקיילה. (למרות שפעם שעברה כשנתתי לה אגרוף במקום... שלא הייתי ממש צריך, היא אמרה שאני כל כך 'חלשלוש'.)
"ויל, אתה מתגעגע לאקסית שלך?"
"ניקו תפסיק! מה יש לך?" הרמתי את הקול קצת.
"אתה באמת היית מסוגל לנשק אותה? כאילו אני חושב שהתנשקתם, נכון? אז איך קראו לה? באיזה גיל הייתם בזוגיות? בגללה הבנת שאתה הומו?"
הוא אמר הכל במהירות.

"פשוט תפסיק, ניקו! אני לא אוהב אותה יותר ואני לא הומו."
עניתי לו והתאמצתי לא לצעוק כל כך.
"אתה היית מאוהב כנראה בעוד בנות, נכון ויל? פייפר מקלין, זוכר אותה? אה נכון! ברור שאתה זוכר אותה!" הוא אמר בציניות.

לא ידעתי מה להגיד. רציתי לכעוס, אבל הייתי בהלם.
רציתי לצעוק או לקלל אבל לא, לא.
רציתי לצחוק? או אוליי לבכות?
מה הייתי אמור להגיד לו?
הו! אוליי אני אכתוב על זה שיר!
מצד שני אני לא אשיר את זה אני גרוע בלשיר.
כן, עצוב בהחלט.
מה זה ההחלפת נושא המהירה הזאת?!
בעיות קשב וריכוז...

בכל מקרה!
היינו בשקט כמה דקות.
אחריי כמה דקות של שקט הסתכלתי עליו והוא ניסה לנגב דמעה מהר. (פאק?)
"מאיפה אתה יודע?" שאלתי בלחש.
היו לי עוד אלף שאלות ואלף דברים להגיד לו, אבל בחיים לא סיפרתי לו עליה, מאיפה הוא ידע?
הוא שתק.
ואז גיחך. 
"זה... היה תמונה? מהטלפון שלי?" שאלתי.
הוא גיחך שוב.
"אם מצאת אותו ניקו אז אני מזהיר אותך שזה יהיה קיטשי בשבילך מידיי." ניקו אמר.
"אוי לא." צחקתי.
"למה לא סיפרת לי על פייפר, או  עליה, יש לך הרבה רגשות ואתה לא מדבר איתי על זה."
הוא אמר.
"אתה מרגיש איתי לא בנוח?"
הוא שאל.
נאנחתי.
"ניקו, אני מעדיף לדאוג לך, לא שאתה תדאג לי. וגם אין לך מה." עניתי.
"היי, אני ממש לא חייב לדאוג לך," הוא צחק. "אבל אתה יכול לדבר איתי על זה, על 'הדאגה' נדבר אחריי זה." שתיינו צחקנו.
התקרבתי אליו ונישקתי אותו בלחי.
"אני מעדיף אותך ניקו, אם היה לך חשוב לשמוע את זה אז אני ממש אוהב אותך." אמרתי לו.
נישקתי אותו בפה בעדינות.
הוא הפריד את הנשיקה.
"אני גם אוהב אותך ויל סולאס." הוא לחש.
ואז הוא נישק אותי,
ואיך לא? הסמקתי כל כך.
התמזמזנו.

ושיט, כן יומן... שיט!
אמא שלי הסתכלה עליינו מהחלון.
"סולאנג'לו!" היא אמרה וצחקה.
ואז הפרדנו את הנשיקה במהירות.
"מה?" שתיינו שאלנו.
"סולאס ודיי אנג'לו, זה חיבור כזה, מה אתם אומרים?" היא חייכה.
חייכתי אל ניקו.
"אמא שלך נחמדה." הוא לחש לי.
"בכל מקרה הנה הדלק, בבקשה ויל." היא אמרה והרימה את המיכל שהחזיקה.
"תודה אמא!" אמרתי.

(ניתן לציין יומן שאחריי זה ניקו אמר לי שאוסטין מצא את היומן שלי ואז הוא וקיילה קראו אותך ואז נתנו לניקו, וכמובן שהעבירו אותו בין כל ביתן אפולו...לא חשבת על להגיד לי?! רק חסר לי שהוא ייתפרסם יותר...)

וזהו יומן, היית חייב לראות איך הלב שלי התפרק ואז החזיר את עצמו לצורה שלו.
מבחינה רפואית -זה לא קרה.
אבל רגשית -בהחלט זה מה שהרגשתי.
יומן אני באמת שואל את עצמי, האם יש לך אמא? ואני באמת חייב למצוא לך בת או בן זוג. כדיי שתיהיה מאושר, לכל אחד מגיע להיות מאושר.
אם כבר חיים אז חיים בטוב.

ביי יומן!🙂