Different situation [Book 2]

Chapter 43

לכו תקראו סיפור מדהים של המשתמשת-

Kelsey_bieber3

לסיפור קוראים – לברוח

מקווה שתאהבו אותו♥

תהינו מהפרק♥

____

היום שלי היום היה לא רע להתחשב במצב הקיים. כרגע אני בחדר שלי במעונות, הדלת שלי פתוחה ושל קלייר סגורה. אני והיא לא דיברנו מאז הדאבל דייט הכושל. אני מניחה שלאף אחת מאיתנו אין מה להגיד.

זאת אומרת, לי יש אבל כל מה שאני רוצה להגיד לה יפגע בה ושוב אני אצא הרעה בסיפור. אז במקום לצעוק עליה את מה שאני חושבת עליה אני שותקת וצועקת במחשבות שלי. הפסדתי הרבה לימודים הסמסטר הזה ואני מפחדת שאולי יסלקו אותי. סיום הסמסטר מתקרב ואני צריכה לשבת וללמוד למבחנים, לא לתת לדרמות להרוס את החיים שלי.

אז זה מה שאני עושה עכשיו, במקום לצאת להסתובב כמו שעשיתי במשך כל יום במקום ללמוד, עכשיו אני לומדת.

המחשב שלי לידי ודפים מסתירים את שולחן העבודה שלי, עיפרון בין שיניי ואני מרוכזת לחלוטין בלמידה שלי עד שכמה דפיקות בדלת מסיחות את דעתי. אני קמה, מטיחה את העיפרון על השולחן ומתקדמת אל הדלת עם המכנס שורט פיג'מה שלי, חולצה רופפת ושיער אסוף לגולגול מרושל. לא ממש היה לי אכפת.

פתחתי את הדלת וקטעתי את הנשימה שלי לכמה שניות ולאחר שהתעשתי על עצמי הסתובבתי ודפקתי על הדלת של קלייר בעוד שאני קוראת בעצבים: "קלייר, הארי כאן!" והולכת חזרה אל החדר שלי, טורקת את הדלת.

היה לי שקט מכולם כל היום, עכשיו, לראות אותו, אחרי מה שהיה אתמול, בהחלט מעצבן אותי. אבל אני יודעת שהוא בא לכאן בשביל קלייר. התיישבתי חזרה בכיסא ובמקום לחזור ללמוד אני מנסה להקשיב למה שהם אומרים. אני שומעת כמה מלמולים ולפעמים כמה מילים ברורות.

הם יוצאים.

לא עבר הרבה זמן עד ששמעתי טריקה של דלת, אני מניחה שהם עזבו. ניסיתי לחזור להתרכז בלמידה אבל פשוט לא הצלחתי. נתתי לזה להעסיק אותי ובכל פעם שקראתי מהדפים איבדתי את הריכוז ואז נהמתי בתסכול.

עזבתי הכל וסגרתי את המחשב. לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לבקה, לא דיברתי או ראיתי אותה הרבה זמן. קבעתי איתה שנצא לשתות משהו. היא שאלה אם ליאם יכול לבוא ולמרות שרציתי שזה יהיה רק אני והיא, הסכמתי.

היא הציעה שגם לואי יבוא מאחר והוא חבר שלי עכשיו. כנראה שליאם אמר לה על זה משהו. רציתי שזה יהיה רק אני והיא... ועכשיו גם לואי וליאם הצטרפו. נהדר. כבר רציתי להגיד לה לא משנה אבל לא רציתי לפגוע בה או לשגע אותה.

התארגנתי במהירות וסידרתי את השיער שלי לפני שיצאתי מהמעונות ונכנסתי לרכב. לא לקח לי הרבה זמן להגיע ואני הגעתי ראשונה. החלטתי לתפוס מקום וכשהמלצרית באה, אמרתי לה שאני מחכה לעוד אנשים אז היא הלכה ואמרה שתבוא כשהם יגיעו.