Different situation [Book 2]

Chapter 38

הארי עזב מיד אחרי שאמרתי לו ללכת, עזב כל כך כועס. כמעט כעסתי על עצמי בגלל איך שהתנהגתי אליו, אבל זה מגיע לו. אני חושבת שזה מגיע לו מאחר והוא התנהג אליי לא יפה.

אני ולואי יצאנו אל הכביש, אחרי שעתיים וחצי נסיעה הגענו. לואי החנה את הרכב בחנייה של הבית שלי בדונקסטר, הוא הראשון מהחבורה שרואה אותו. שנינו חייכנו לפני שיצאנו מהרכב.

דלת הבית נפתחה ואני רואה את איימי עם ידיים על הבטן הגדולה שלה, רצה אליי. אני צוחקת ומתקדמת אלייה, מחבקת אותה בחוזקה ונזהרת לא לפגוע בבטן בדרך כלשהי. היא לא עוזבת וכך גם אני.

"אני כל כך שמחה לראות אותך!" היא כמעט צעקה לי באוזן ואני צחקתי.

"גם אותך! התגעגעתי אלייך כל כך!" אמרתי לאחר ששחררה מהחיבוק והסתכלה עליי בחיוך חושף שיניים ובהתלהבות. ידיה חזרו לבטנה ואני הסתכלתי על הבטן הגדולה שלה.

"את עומדת ללדת. אני לא מאמינה שתהיה לי אחיינית." אמרתי בהתרגשות והרמתי את עיניי אלייה. עיניה קרנו מרוב אושר, ואז היא הסתכלה על נקודה מאחורי בבלבול, לואי.

"אתה מוכר לי." היא אמרה והצביעה על לואי שנעמד לידיי עם המזוודות שלנו. הוא חייך.

"זה לואי." אמרתי בחיוך. "מהולמס צ'אפל."

"הו!" איימי קראה והושיטה את ידה בחיוך. "איימי." היא הציגה את עצמה בעוד שהוא מחייך והם לוחצים ידיים. אני נזכרת שבעצם אף פעם איימי לא ראתה את לואי, הפעם היחידה שהיא ראתה אותו הייתה שביקשתי ממנה לעקוב אחריהם, היום שבו גיליתי בברור שמרסל היה הארי.

"אביי! כל כך טוב לראות אותך!" אוליבר הגיע ואז חיבק אותי חזק. חייכתי וחיבקתי אותו חזרה בחוזקה למשך כמה שניות."גם אותך!"

"איך בקולג'?" אוליבר שאל, מתעניין.

נשמתי עמוק והנהנתי, "בסדר כזה." עניתי בחיוך. אוליבר הסתכל על לואי ומיד מיהר לעזור לו עם התיקים שלנו בעוד שאיימי גררה אותי אל תוך הבית.

"אני ואוליבר כבר סידרנו את החדר של התינוקת. בואי תיראי את תאהבי את זה!" היא קראה וגררה אותי במעלה המדרגות, צחקתי ונגררתי אחריה. היא פתחה את הדלת בצבע שמנת ומולי התגלה חדר בצבעים בעיקר של ורוד ולבן.

היה לול בצבע ורוד, שידה שבה תוכל להחליף לתינוקת חיתולים, ארון בגדים בצבע לבן, שטיח ורוד ועגול באמצע החדר. את החלונות הסתירו וילונות לבנים. היו בובות על המדפים שצמודים לקיר והנברשת הייתה עם כל מיני עיטורים, פרחים וצורות שונות. כל הצבעים היו תואמים ובחדר הייתה אווירה כל כך טובה.

"ואו, איימי, החדר הזה כל כך יפה." כמעט לחשתי מרוב שהייתי מרוכזת בלסרוק את החדר היפה של האחיינית שתהיה לי.