Different situation [Book 2]

Chapter 19

לפני שהפרק מתחיל אני רוצה להגיד לכולכן תודה. אתן מדהימות אני מתה עליכן♥

מצטערת שהתעכבתי ביום על העלאת הפרק.

הפרק מוקדש לרותמי שאני מתה עליה והיא אישתי היפה מואה עליה:-* -

יש פאנפיק מתורגם חדש שהיום עלה לו הפרק הראשון ואחרי שאני מעלה פרקים אני עפה לקרוא- קוראים לו-

Daddy's [H.S] Translated to Hebrew

של המשתמשת- ayumi-xcx

תהינו מהפרק♥

אוהבת♥

_______

סיימתי להתקלח ואחריי הארי. הוא החזיר את הבגדים שלבש ואני לבשתי בגדים אחרים ונוחים יותר מהשמלה שהייתה עליי. שכבתי על המיטה, הטלפון מוחזק בשתי ידיי מעל ראשי. חיכיתי שהארי יסיים להתלבש וכשהוא סיים הוא זחל מעליי. צחקתי ונחתי את הטלפון על הגב שלו ביחד עם הידיים שלי.

"אנחנו ידידים." הזכרתי לו. הוא הנהן והצמיד את שפתיו אל שלי, מנשק אותי נשיקה חטופה ומתגלגל הצידה, שוכב לידיי.

"מה אם ליאם, לואי, זאין ונייל ישאלו איפה אתה או איפה היית?" שאלתי.

"אני אגיד שאצלך." הוא אמר, מושך בכתפיו. "אני אגיד שרצית שאשאר אז נשארתי לישון ואז בבוקר דיברנו."

"עדיין בוקר." אמרתי. הוא הסיט את מבטו מהתקרה הצידה אל כיווני ואני עשיתי אותו דבר לכיוונו. "את רוצה ללכת לשתות משהו?" הוא שאל, "ולאכול כי אני רעב." הוסיף, גורם לי לצחוק ולהנהן.

"ומה עם מישהו יראה אותנו?"שאלתי.

"אנחנו ידידים אביי." הוא גלגל את עיניו וצחק. "כן, נכון." אמרתי וצחקתי. קמה מהמיטה, מוציאה נעליים ממגירת הנעליים ואז חוזרת להתיישב על המיטה, מבולבלת מהמבט המרוצה של הארי.

"מה?" שאלתי וכיווצתי את גבותיי בבלבול. "היה לי נוף יפה על התחת שלך. אכפת ללכת להוציא עוד נעליים?" שאל. פערתי את פי והשתנקתי, מיד אחר כך צוחקת ונותנת לו מכה קטנה בזרוע. הוא צחק וקבר את פניו בכרית.

"הארי!" קראתי כשהוא כרך את ידו מסביב למותן שלי ומשך אותי לשכב לידו, צחקתי... אבל אז ההבנה הכיתה בי ועד כמה שאני רוצה להיות עם הארי אני לא יכולה לעשות את זה לקלייר.

התיישבתי והרחקתי את ידו של הארי ממני, נועלת את הנעליים. "מה קרה?" הוא שאל, נשמע מבולבל. הוא התיישב לידיי על קצה המיטה והסתכל עליי מהצד, מחכה לתשובה.

"קלייר." עניתי. "אתה בעצמך אמרת לי. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אנחנו ידידים."

הוא נאנח וקם מהמיטה, לוקח את נעליו ונועל אותם בעמידה. "צודקת." אמר. "זה לא יקרה שוב.."