05 - בורדו

717 64 42
                                    

עכשיו, נעמיד פנים שקיבלנו כוח מוזר של הבנת שפת החיות. למרות שאני יודעת בוודאות שאתם לא רוצים לדעת את שפת העכברים.

אבל נתעלם מהרצון שלכם כי אני מרושעת.

***


את הקלטת השלישית העכברים לא ידעו אם כדאי לשלוח אותה לנסיכות. הן יאבדו את השפיות שלהן אם יצפו בה.
הן יזרקו את הנערה המסכנה לפח.

אחד העכברים, נמןך ושמנמן עם סוודר אדמדם וכובע צהבהב, החל להכנס לפאניקה.

"הן יעיפו אותה!" צעק בקול גבוה, "כשהן יגלו את זה המבצע יסתיים! אני לא רוצה שזה יסתיים! אני רוצה לדעת מה קורה בסוף לה ולאריק!"

כל העכברים בצוות הריגול הסכימו. אבל עכברה קטנה, עם שמלה ורודה קטנטנה החלה לכעוס עליהם.

"אתם לגמרי צודקים, וגם אני חושבת ככה. אבל אנחנו חייבים למסור את הקלטת לנסיכות, זאת החובה שלנו," אמרה כשהיא שמה את ידיה על מותניה, בזמן שגרמה לגל כעס לגאות בקרב העכברים.

"סקוויק! יש לי פיתרון!" צפצף אחד העכברים הגבוהים. הוא חבש משקפי שמש וחולצת פסים.

"אנחנו לא חייבים לשלוח את הקלטת עם כל הסצנות, נכון? אפשר פשוט שנחתוך את כל הסצנות מהרגע שבו הסערה התחילה ועד הסוף, ואז נשאיר לסיום את החלק שבו הוא מושך אותה איתו למים."

העכברים הסכימו לרעיון הגאוני של העכבר עם משפקי השמש, ומיד החלו במלאכת גזירת הסצנות בעזרת מספריים.

***

השמש חדרה מבעד לתריסי החדר בקווים זהובים דקים, וצבעה את ריסיי האדומים ושפתיי באור בהיר.

פיהקתי והתהפכתי לצד השני של המיטה, והבטתי בשעון. השעה הייתה שבע בבוקר, והייתי צריכה ללכת לבית הספר.

בלי התפנקויות, התחלתי להתארגן בדממה. לא רציתי שהדודות שלי יתחילו לבוא להעיר אותי בשירה או משהו בסגנון.

זה לא שלא אהבתי שירה. שירה, מוזיקה, הייתה הדבר האהוב עליי ביותר.
זה גם הדבר היחיד שהיה יכול להעיד שיש לי קשר למשפחה הזאת: כישרון לשיר וליצור מוזיקה.

פשוט לא אהבתי שהדודות שלי פורצות לחדר שלי ומתחילות לשיר לי שירים כאילו אני עדיין ילדה קטנה.

למה שהן פשוט לא יצאו לדייטים או משהו ויתחילו להתחתן אחת אחת?
הן יכולות להוליד תינוקות שיהיו שלהן ויסבלו מהשירה שלהן כמה שהן רוצות.

אבל כמובן שלא. 'לא! רק אריאלי!' פפףף.

גררתי את רגליי למקלחת לשטוף פנים ולצחצח שיניים.

The Little Red HeadWhere stories live. Discover now