דבריו החשובים ביותר (ברגע זה התלבט אם לקחת את הדובי הקטן, המתוק והחמוד שלו שהכי אהב בעולם), ייתכן שאני אמות! בעצם, מה זה ייתכן? אין סיכוי שלא! תפסיק לחשוב אחרת! נכון שצריך לחשוב חיובי, אבל אם אחשוב חיובי ברגע זה... הוא לא רצה להמשיך לחשוב על המשפט, אבל ידע שההמשך יהיה שימצא אותו מת. אבל אין לי ברירה. בשביל אריק אני מוכן להקריב את החיים שלי ולמות! כן! אני מוכן!
"מאי!" פיטר התעורר ממחשבותיו. הוא הלך לחדר המקביל המפואר ומצא אותה שם, עצובה, כמעט בוכה, אבל אורזת את דבריה ומנסה להתאושש.
"מה?" קולה היה רפה.
פיטר בא אליה וחיבק אותה. הוא ניסה לעודד אותה. לאחר שהיא
לאחר שצחקקה מעט, שאלה אותו: "מה רצית? למה באת?"
"אה, נכון!" התעורר, "כמעט שכחתי. אני מתלבט אם לקחת את הדובי הזה או לא."
מאי צחקה. "אתה עובד עליי?"
"מה?" פיטר היתמם.
"למה שתיקח אותו?" מאי ניגבה את דמעותיה שפסקו.
"כי הוא הדובי שלי מגיל אפס, הוא החבר הכי טוב שלי ואני מת עליו!" פיטר הצטדק. הוא באמת מאוד אהב אותו, וקשה היה לו להיפרד ממנו אפילו לשלושה ימים.
"אה, וואלה?" מאי קמה, חשה את הדובי שהיה בידיו של פיטר ואמרה, "אז תיקח אותו. הוא יהיה לך לתקווה במסע."
"צודקת במאה אחוז. לא חשבתי על זה ככה." אמר פיטר והודה לה, פניו היו חייכניות ועיניו החומות נראו טובות לב.
"פיטר," אמרה מאי כשהוא יצא מהחדר. הוא הסתובב אליה בתהייה. "רק רציתי להגיד שאני ממש אוהבת אותך." הוא חייך אליה. "גם אני אוהב אותך, הכי בעולם." הם חייכו אחד לשני ונפרדו עם חיוך קט על פניהם.
**
יסמין משיקה עתה אל המרינה, שם היו אסדות רבות. היא ראתה אדם בן כחמישים, מביט אל האופק.
"סליחה?" היא פנתה אליו.
"כן, במה אני יכול לעזור לך?" שאל אותה.
"יכול להיות שאחת מהספינות פה היא שלך?" שאלה אותו. הוא תהה למה היא שואלת אותו שאלה מוזרה כזו.
"למה את שואלת?" עיניו השחורות יקדו.
"אני וחברים שלי..." יסמין גמגמה מפחד, "אנחנו רוצים לעשות סיבוב... קטן... לא יותר משעה... בבקשה, אם יש לך ספינה אחת, אנחנו רוצים להשכיר. כמה כסף שאתה רוצה, זה לא הבעיה..." אף על פי שידעה שזו כן בעיה, ניסתה להראות ביטחון עצמי.
האדם המהם בזמן שיסמין פחדה ממנו.
***
"אל תדאג, חבר." דניאל התאושש ראשון. מייקל ותום חיבקו את אריק. ים ואמבר המהמו. תהל הסכימה עם דניאל.
"לא ננטוש חבר כשהוא בצרה וצריך עזרה!" מייקל עודד את אריק. זו הייתה התשובה הכי יפה שאריק אהב. לא ננטוש חבר כשהוא בצרה וצריך עזרה. המשפט הדהד במוחו של אריק. הם חברים אמיתיים. חברים אמיתיים כל כך שלא יעזבו אותו ויתרמו לו עד האינסוף, ואפילו יסתכנו בחייהם.
"אתם חברים אמיתיים," הבין אריק.
כולם באו איתו והאמינו לו. הוא לא האמין שזה יהיה כל כך קל. ולפתע נזכר. הוא עוד לא ארז תיק... וגם הם לא...
"הקשיבו מהר! בעוד פחות מעשר דקות תפרוץ סערה, כמו שכבר אמרתי לכם," אריק היה לחוץ, "מהר! אבל מהר, ארזו תיק! עוד מעט נצא למסע עם ספינה, שאני מקווה שיסמין תוכל להשיג. ניפגש במרינה הקרובה עוד חמש דקות בדיוק. מי שיאחר... יאלץ להישאר כאן. תודה, חברים!" סיים אריק.
"רגע, רגע..." עצר אותו תום, "מתי מתחילים החמש דקות שלנו?"
אריק חייך באיטיות, "לפני חמש עשרה שניות." הוא רץ משם, בזמן שהחברים הטובים רצו לבתיהם לארוז.
YOU ARE READING
כישופים אפלים 2: אש ומים
Fantasy#1 פנטזיה 1/11/17 ספר ההמשך ל"כישופים אפלים: התגשמות חלום" עד שאריק מגלה את האמת, הוא חייב לדבר עם מלך הממלכה האבודה ביערות האמזונס (מדוע? - קראו ותדעו). מה קורה כששר האופל עומד בדרכו ומפיל את המלך מהשלטון? מה אריק יעשה כשהשרשרת המיוחדת תיפול לידיו...
