יונתן וליאן-סיפור ערסים

1

מטרה:5 הצבעות
קמתי לבוקר מזוויע שיש בו בית ספר.
לבשתי חולצת בית ספר לבנה גינס ונעלי סטן סמית.
ירדתי למטה בשביל לאכול וראיתי על השולחן מאפים,שוקו,קפה,עוגות.

״אמא לא קצת הגזמנו״שאלתי אותה

״לא ליאן,באים עוד מעט אורחים לפה אז אל תגעי באוכל״.

נו באמת, עכשיו בטח צריך לחכות למשפחה שהם עושים איתה הסכם חדש ואני צריכה להתנהג כמו בובת ברבי,יפה ולא מדברת.

״טוב אמא תביאי כסף אני אקנה לבד״ביקשתי ממנה. 

״ליאן יבוא לפה מישהו שיקח אותך לבית ספר תרגעי״ אחלה פשוט אחלה.

דפיקה בדלת.
אוי לא,לא הספקתי לברוח מפה.

״ליאן תפתחי את הדלת בבקשה״

פתחתי את הדלת וראיתי משפחה כמונו,בת ושני הורים.
לקח לי זמן לזהות את הבת מרוב עייפות. 
״אלינור״ צעקתי ושאלתי.

״ליאן״היא צעקה בחזרה וקפצה עליי לחיבוק.
לא ראיתי את אלינור כל החופש כי היינו בחוץ לארץ וטיילנו כל החודשיים.

״וואי לילי תספרי לי איך היה״
השם כינוי שלי זה לילי, כי פעם הייתה לנו מורה בשם לילי שכל הזמן הייתה אומרת שאני דומה מאוד לה למרות שחוץ מזה שאני נושמת כמוהה לא היה לנו שום דבר במשותף.

״אלי היה ממש כיף למרות שהתגעגעתי מלא,והבאתי לך מלא מלא מתנות״אמרתי בהתרגשות.

יצאתי מהחדר והבאתי לאלינור 7 שקיות ענקיות שהן היו בעצם המתנות שלה.
היא צווחה בכל החדר והתחילה לחטט בשקיות ומכל שקית ושקית היא צרחה יותר חזק.
צחקתי מהמופע המשעשע הזה.

״טוב אלי תני את המתנות שלך לאמא שלך שתקח את זה הביתה כי אנחנו צריכות כבר לצאת״.

ירדנו והיא הביאה לאמא שלה את המתנות שלה ונכנסו לאוטו שלי.

״וואן דיירקשן או ג'סטין ביבר״ שאלתי אותה.
כן אני מעריצה את שניהם ושומעת את שניהם כל הזמן.
״וואן דיירקשן״ היא חולה עליהם. 
ועברנו את הנסיעה בשמיעת שירים ודיבורים על החופש.

״וואו״ עמדתי מול הבית ספר.
אני לא מוכנה בכלל להתחיל ללמוד.
אלינור משכה אותי אל הבית ספר עם הרבה התנגדויות מצידי אבל בסוף נכנסו. 

״יא אחת יא אחת איפה את״ אלינור התייאשה מלחפש את הכיתה שלנו ברגע שמצאנו היא ראתה את אלירן ורצה אליו לחיבוק.
הוא צחק וחיבק אותה, אני ואלירן בקשר טוב כאילו אנחנו לא מדברים הרבה או משהו אבל אנחנו גם לא רבים אבל כשהוא עם חבר שלו אני הולכת רחוק מהם אני לא מוכנה להתקרב אליהם. 
פעם הייתה לי ולאלינור שיחה עליהם וזה נגמר בצעקות.

״אני לא אתקרב אליהם בחיים די״ אמרתי בביטחון

״אל תהיי תמימה״

״אני ממש לא תמימה״צעקתי

״את תראי איך את תפלי בשביל אחד מהם״סיימה והלכה.
זה היה ממש יומיים לפני שטסתי וזה קרה בגלל שדיברנו שתזהר עם אלירן כי הוא טיפוס לא משהו בכלל...

חמש דקות אחרי זה שלחתי לה הודעה שאני מצטערת וגם היא וחזרנו לדבר.

אלירן שאל ״ולנסיכה שפה לא מגיע חיבוק״כן מבחינתו ורק מבחינתו אני סוג של אחותו הקטנה שהוא צריך לשמור עלייה בעצם מכל דבר. וכן הוא עושה את זה.
גילגלתי עיניים אליו והוא משך אותי לחיבוק. 

״נשארת אותה מעצבנת שהיית נכון״ הינהנתי בחיוך גאה.

בהתחלה פחדתי שאלינור תתרחק בגלל שאלירן מחשיב אותי כאחותו הקטנה אבל להפך,היא ממש אהבה את הרעיון הזה.
אלינור צחקה ממני וכך גם אלירן.

״אלינור יושבת לידי״ אלירן צעק

״היית מת היא יושבת לידי והחבר ערס שלך יושב לידך״

״אני ערס״ שאל קול מאחורינו.
אוי לא, ממש ממש לא.