יונתן וליאן-סיפור ערסים

16

אחרי דקות רצופות שרק הסתכלנו אחד על השנייה בחיוך הבנתי שהוא כבר חלק מליבי ולא יצא בקרוב.
משום מקום הוא קפץ עליי בחיבוק ונשכבנו כך על הספה שהוא מחבק אותי ואני מעליו , הריח שלו היה מדהים ובחיים לא חשבתי שאתמכר לריח.
תיקתוק בדלת הפריע לנו וגרם לנו להתנתק מהחיבוק, פתחתי את הדלת והופתעתי לראות שם את חברתי הטובה ביותר אלינור.
״מה שניכם עושים פה?״ שאלה בסקרנות וסקרה את הבית בעיניה
״מה עם שלום? מה קורה? איפה הנימוסים?״ שאלתי אותה וצחקתי בו זמנית ואלינור חייכה וגיחכה.
״אני מריחה פיצה ואני נורא רעבה אז סלחו לי על הנימוסים שלי״ צחקה אלינור.
אני ויונתן הסתכלנו עלייה טורפת את הפיצה ונדהמנו מכמות האוכל שהילדה הזאת יכולה להכניס לגוף.
לרגע נזכרתי בזה שאני ויונתן לא דיברנו כבר חצי שעה ברצף לפחות אז החלטתי לפנות אליו
״שנזמין עוד פיצה?״ שאלתי עם חיוך מגוחך
״עליי״.
לאחר חצי שעה הגיעה פיצה נוספת ואיתה הגיעה אלירן שחיפש את אלינור , אלינור בזמן הזה הספיקה להכין לעצמה גם טוסט בתור ״נישנוש לפני הארוחה״ במילים שלה.
שישבנו לאכול ארבעתנו הרגשתי שלמה עם כך שכולנו רגועים אבל לרגע עברה בי מחשבה שאולי זה השקט שלפני הסערה ויכול להיות שזה ייגמר מהר מכפי שאני חושבת.
אחרי שעתיים אלינור ואלירן הלכו אבל לא לפני ששאלו מה קורה בנינו , כיוון שאני ויונתן לא יודעים עדיין איך להגדיר את עצמנו אז אמרנו שאנחנו סתם נפגשנו , הם לא האמינו לנו אך הניחו לנו לפחות לכמה שעות.
״יונתן אנחנו צריכים לדבר״
״אני יודע מה את רוצה להגיד אבל אני לא יודע אם אני אצליח להתחייב אלייך ולא להסתכל על בנות אחרות , עם כל האהבה שלי אלייך אני גם גבר וקשה לי״
הייתי המומה מהתגובה שלו , לא חשבתי שזה מה שהוא יגיד אחרי הכל.
״אני לא יודעת מה להגיד לך אם ככה אתה רוצה שזה יהיה אז אני מעדיפה שזה לא יהיה בכלל״
הרגשתי איך הדמעות עולות לי והגרון שלי מתייבש.
יונתן הידק את הלסת שלו ויצא מהבית בעצבים וברגע שיצא הדמעות יצאו גם.
-יום למחרת-
נכנסתי לשער של בית ספר שאלינור מחכה לי שם ושהיא קולטת אותי במבט היא ממהרת להתקדם אליי עם חיוך ענק על הפנים
״בוקר טוב לחברה הכי הכי הכי הכי הכי טובה שלי״
״מה יש אלינור במה הסתבכת הפעם?״
״מי אמר שהסתבכתי? פשוט היום יש מסיבה ואם אני לא אלך אלייה אני אהיה נורא מבואסת ואנחנו חייבות כבר למצוא לך מישהו!!״ אמרה לי בצעקה את המשפט האחרון ובדיוק יונתן ואלירן התקדמו אלינו עם מבט לא מבין.
״לאיפה אתן יוצאות?״ אלירן שאל
״למסיבה היום , רוצים לבוא איתנו?״
״אני בא״ יונתן ענה לה ישר
״יופי תהנו לכם אני מעדיפה להשלים שעות שינה״ עניתי בעייפות מזויפת
״שום דבר אם אני בא אז גם את באה״ אלירן אמר לי והוא אחד שלא חש חיבה למסיבות.
״אני באה רק בשבילך כי אני יודעת שהחברה הסתומה שלך תשאיר אותנו לבד בשביל הריקודים המעפנים שלה״ עניתי עם חיוך מתגרה לכיוונה של אלינור
״מצחיק מצחיק יא קנאית״ אלינור זרקה לכיווני.
נשמע צלצול והתקדמנו לכיתה ולחשתי לאלינור אם היא תוכל לשבת לידי ואני אסביר לה את הסיבה בהפסקה כבר , היא הנהנה וקראה לאלירן רגע לדבר איתה ובינתיים נשארתי עם יונתן
״למה את לא יכולה לשבת לידי?״ שאל
״אני לא מסוגלת להסתכל עלייך אחרי אתמול״
״את יודעת שתמיד את תהיי בשבילי מקום ראשון אבל אני גם יודע שאני לא יכול למנוע מעצמי לעשות דברים כאלה שאת עדיין לא מוכנה אליהם״
הייתי בהלם מדבריו וגם קצת נפגעתי אז רק הפנתי את המבט שלי לכיוון אחר והתיישבתי במקום של אלירן שהסכים להחליף איתי מקום אבל רק להיום!
השיעור היה סיוט והייתי בטוחה שהוא לא יגמר בחיים אבל כשנגמר אלינור סחבה אותי איתה ואז הצטערתי על כך שהשיעור נגמר , סיפרתי לאלינור כל מה שקרה אתמול ועל כל השיחה והיא הייתה המומה כי היא לא רגילה לישירות כזאת מיונתן אבל גם הבטיחה לי שהיא תשבור לו את הביצים אם הוא יעיז רק לפגוע בי שוב ובאמת הודתי בלב לאלוהים שאלינור קיימת ושהיא חברה שלי.
החלטתי ביחד עם אלינור להבריז מהשעות הבאות וללכת לישון לפני המסיבה.