8

2.5K 207 14
                                    

8
מטרה:20 הצבעות

״אז יאללה את באה?״ מה
״מה ? לאיפה? ״ לא הבנתי
״מצחיקה , לישון או שאת מעדיפה לישון פה?״
צחקתי ממנו.
״אני באה אני באה״
נכנסו לחדר וראינו את יונתן ואת שיר מדברים , פששש מה אני רואה פה , הם לא שמעו אותנו אז טרקתי את הדלת והם הסתובבו ישר , לשיר היה מבט של רוע אמיתי בעיניים וליונתן היה רגש לא מוסבר.
״אני ישנה למעלה או למטה?״ שאלתי
״תקשיבי שיר רוצה שתחזרי לחדר שלהן אז את מוכנה?״ מה ממש לא. טוב אין לי ברירה
״כ...-לא היא לא באה היא נשארת פה יונתן, אני באמת לא מבין אותך לפעמים״ אלירן קטע אותי.
תודה שאלוהים ברא אותו.
״מי שואל אותך בכלל יערס בשקל״ שיר אמרה לו.
אני מרגישה התקף צחוק מתקרב.
״לכי לכי תחפשי מי יפתח איתך ימכוערת , לפחות אני לא מוכר את הגוף שלי בשביל צומי יזונה, לא הספיק לך איך שליאן הזהירה אותך? רוצה גם אזהרה ממני ? או אזהרה לכל הבית ספר שיש לך איידס? ימכוערת טוסי טוסי מפה לפני שאני מעיף לך אחת״ הוא אמר לה.
התקף צחוק כבר פה.
ברגעים אלו הייתי על הרצפה , אצל אלירן כל מילה שנייה מצחיקה אותי , אז לא יכלתי להתאפק.
יונתן חייך וקרץ לאלירן בזמן ששיר לא ראתה ושיר הייתה בהלם ואמרה לו ״תקשיב טוב ימכוער , ילד קונדום תחפש תחברים שלך ״ היא חיכתה לתשובה.
״את עיוורת גם ? מי שאת רואה פה חבר שלי טיפשה , אה ויש לי עוד חברה מושלמת שאין כמותה שמחכה לי כרגע בבית ובינתיים לשיחה שלי אז אם את לא רוצה שאני אתעצבן עוד יותר כדאי לך לעוף מצוק ולא לחזור מובן?״.
היא הלכה.
הייתי עדיין על הרצפה,צחקתי.
״אני ממש אוהבת אותך אלירן ״ אמרתי לו בחיוך.
״גם אני אותך קטנה״ חייכתי אליו.
״יונתן מה היה הקטע הזה שאמרת לה ללכת?״
אלירן שאל.
״אה סתם , שיר אמרה שהיא תגרום לה לשנוא אותי יותר ממה שהיא עכשיו שונאת אותי אז אז נתתי לה ללכת״ הוא אמר וישב על מיטתו.
״אתה חושב שאני שונאת אותך?״
״אני חושב שאני אלך ״ אלירן אמר ויצא מהחדר.
״אני יודע שאת שונאת אותי , רואים את זה עלייך״
״דווקא לא, אני ממש מחבבת אותך כשאתה לא מתנהג אליי מגעיל״ אמרתי ונאנחתי.
הוא בא וחיבק אותי.
״את ישנה למעלה״ אמר ולקח את המזוודה שלי ונתן לי חולצה שלו.
״תודה״ אמרתי לו בחיוך.
-לילה-
יורד פתאום גשם ויש רעמים וברקים ועכשיו שתיים בלילה וגם אלירן וגם יונתן ישנים ואני מתה מפחד.
״אמא״בטעות צרחתי.
וישר סתמתי את פי.
״ מה קרה ליאן ?״ אלירן שאל בקול ישנוני.
״כלום כלום תחזור לישון״ אמרתי לו
״טוב״
״מה קרה נסיכה?״ יונתן שאל בקול פחות ישנוני.
״אני מפחדת מהרעמים והברקים , אני לא מצליחה להרדם״
הוא יצא מהמיטה ועלה למיטה שלי וחיבק אותי.
״לילה טוב״ הוא לחש לי.
הוא נרדם ואני חמש דקות אחריו.
אחד הפרקים שאני יותר אוהבת למרות שהוא קצר
תהנו💔

יונתן וליאן-סיפור ערסיםWhere stories live. Discover now