יונתן וליאן-סיפור ערסים

6

מטרה: 15 הצבעות
יצאתי מהחדר בבכי ובדיוק יונתן יצא מהחדר שלו.
רצתי לשירותים , לא רציתי לראות אותו.
הרגשתי צעדים מאחוריי ובחרתי להתעלם,
מישהו תפס בידי בחוזקה וידעתי כבר מי זה יהיה
״ליאן מה קרה? את בסדר?״
הוא סובב אותי אליו
״תשאל את חברה שלך״
הוא נאנח ״ מה היא עשתה לך?״
״השפילה אותי ברמה הכי מגעילה שיש״ אולי הגזמתי אבל זה מה שאני מרגישה
״את בטוחה שאת בוכה ככה רק בגלל זה?״ הוא שאל
נאנחתי ״לא״ אמרתי את האמת
״אני פשוט כבר מיואשת , אלינור לא באה לטיול ואני ואלירן רבנו ואני ואתה רבנו מזמן אז בקיצור אין לי עם מי להיות פה ועכשיו חברה שלך באה והרסה הכל , באמת שאין לי כוח, אני אחזור הביתה מחר״
אמרתי לו את כל מה שהרגשתי
״ליאני אני רציתי לדבר איתך על זה מזמן אבל עדיין נראת לי כזאת עצבנית וכעוסה אז העדפתי לא לדבר איתך כדי שתרגעי קצת , ואת לא חוזרת הביתה , לא היום ולא מחר , את באה וישנה איתי בחדר , מילא זה רק אני ואלירן בחדר״
משום מה רציתי להסכים לו אבל ״אבל אלירן איתך בחדר ואתה יודע שרבנו״ אמרתי קצת באי נעימות.
״אל תדאגי לזה בסדר?״ הוא שאל והנהנתי
״עכשיו בואי נלך לקחת את הדברים שלך מהחדר״
הוא אמר.
״הבעיה שאין לי כל כך דברים״ עניתי בשקט
״ מה זאת אומרת״ נאנחתי והובלתי אותו לחדר.
״שיר עשתה לך את זה?״ הוא שאל , הנהנתי.
״איפה שיר את יודעת במקרה?״ הנדתי בראשי.
״אז אני אלך לחפש אותה ואת בינתיים תקחי את כל מה שיש לך ואת צריכה , אני אבוא עוד כמה דקות בסדר נסיכה?״ הוא שאל ועברה בי צמרמורת כשהוא אמר נסיכה, הנהנתי והוא ישר הלך.
אוקי אז מה ששיר עשתה לי היה זוועתי , כאילו מה אכפת לי שהיא רוצה את המיטה הזאת למה לקחת את הדברים שלי , הפרטיים שלי , מהמזוודה שלי ולקרוע אותם וגם לכתוב עליהם דברים, עכשיו אין לי בגדים , חוץ מטייצים אוף.
ארגנתי את כל מה שנשאר ולא היה קרוע ויצאתי מהחדר.
חיכיתי ליונתן ופתאום באה שיר עם פרצוף נוזל מסקרה ועיניים אדומות , היא בוכה.
מגיע לזונה הקטנה הזאת.
״הכל בגללך , בגללך הוא נפרד ממני , היית חייבת לרוץ ולספר לו על זה ? זונה קטנה, חכי מה אני אעשה לך , את תעדיפי למות״
הפעם לא נשארתי שותקת.
״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב חמודה, הוא נפרד ממך בגלל שהוא רצה , זה שסיפרתי לו זה היה בגלל שהוא תמך בי וכי הוא חשוב לי , את לא תקראי לי זונה כשבעצם את הולכת ושוכבת עם כל גבר שני שאת רואה בזמן שאני בכלל לומדת , אה ורק תעזי להתקרב אליי שוב ואני מבטיחה לך, אני אגרום לך להתחרט על זה שנולדת, את כל כך תסבלי ממני שאת תרצי להעלם , את לא תגיעי לשיעורים שאני ואת ביחד , כי לא תרצי לראות את הפרצוף שלי, בתקווה שעד אז ישאר חלק כלשהו ממך , מובן לך שיר?״
היא הנהנה בפחד ונכנסה לחדר שלה.
הסתובבתי וראיתי את יונתן , אופס??
״למה אמרת לה את כל זה״ הוא שאל אותי, כמובן שהוא שמע רק את מה שאני אמרתי , אין לי כוח לזה שהוא יכעס עכשיו וכל זה, אני פשוט אלך למישהי שאני באותה ההקבצה יש לה מקום עוד לאחת.
״כלום לא משנה , הלכתי לילדה אחת יש לה מיטה פנויה״ אמרתי והתחלתי ללכת.
״ לא לא לא, את לא הולכת לשום מקום ,את באה איתי לחדר שלנו״ הוא הדגיש את שלנו והמשיך
״ואנחנו נדבר על זה ״ הוא לקח לי את המזוודה והתחיל לסחוב אותה.
״יונתן נראה לי אני באמת אחזור מחר, אין לי חולצות פה״ אמרתי
״שיר קרעה לך אותם?״ הוא שאל והנהנתי
״אל תדאגי , אני תמיד מביא הרבה מאוד חולצות לכל מקום אז יש לי חולצה בשבילך ״
״תודה, באמת תודה על הכל ״ אמרתי הושפלתי את ראשי.
הוא התכופף ונתן לי נשיקה בלחי ״ אין על מה נסיכה״
שוב הצמרמורת הזאת ...
נכנסו לחדר
״מה היא עושה פה״ קול תוקפני שאל.
שיט.
אני משתדלת להעלות פרק מתי שאני יכולה, אני ממש מצטערת על האיחור.
אני מקווה שתעבור עלינו שבת שקטה ❤️