14
הדמעות עמדו לי בעיניים.
״תעוף מפה״ צעקתי עליו מקווה שאמא שלי לא תשמע.״אני יודע שאני טיפש שנישק אותך באמצע החיים ואז ברח אבל בבקשה תסלחי לי, אני רוצה שנחזור להיות כמו פעם״
ירדה לי דמעה , עד שהייתה לי תקווה.הוא לא.
״אני לא יודעת , אולי פשוט עדיף לנו להפסיק את הקשר הזה״. אמרתי באומץ רב וניסיתי להחזיק את הדמעות.
הוא התקרב אליי וחיבק אותי ופתאום , הדמעות כבר לא היו בעיניים הן היו על החולצה שלו והלחיים שלי.
״אני יודע שאני אדיוט ודפוק ואני מצטער שאני גורם לך לבכות אני פשוט לא יודע , אני אוהב אותך , אני מת עלייך אבל לא , לא הייתי בקשר , זה פשוט לא מתאים לי , התחושות האלו יעברו מתישהו אל תדאגי״
אני לא מאמינה.
נשארתי חסרת מילים.״תלך , בבקשה תלך״ אמרתי לו בלחש ובכל הכוח שיכלתי לאסוף.
״אני לא הולך , תביני אולי אני לא רוצה קשר מחייב אבל אני דואג לך , אני לא חושב שדאגתי למישהי כמו שאני דואג לך״.
אלוהים אם הוא היה יודע איך המשפטים שלו משפיעים לי על המצב רוח...
״אבל יש לי תנאי אחד , תעשה הכל אבל הכל ,תתנשק עם מישהי או תתחבק איתה אבל רק , לא לידי, בבקשה , זאת הבקשה היחידה שלי״.
אני לא יכולה לראות אותו עם מישהי אחרת.״אני מבטיח לך שאני בחיים לא אגרום לך לראות משהו כזה״.
נסיך שלי.עליתי על קצות האצבעות וחיבקתי אותו.
הוא הרים אותי והחזיק אותי מהירכיים ופשוט לחש לי
״ את הנסיכה שלי אני לא אתן למישהו לפגוע בך , עכשיו לכי לישון״.
חיים שלי.״אתה יכול להשאר איתי ? בבקשה?״ בבקשה שכן.
״כן אבל אני אצטרך לקום מוקדם, אני אשן על השטיח״ איפה הוא חיי תזכירו לי ?
״מה פתאום אתה ישן איתי אל תדאג המיטה מספיק גדולה בשביל שנינו״ הוא הנהן והוריד את מכנסיו ונשאר עם החולצה שלו שמכסה חלקית את הבוקסר.
נשכבתי במיטה והוא בקצה השני , נרדמתי מהר בידיעה שיש מישהו ששומר עליי.
התעוררתי בבוקר כשהרגשתי חום נעים מגוף זר.
אוי אלוהים אני ויונתן ישנו מחובקים כל הזמן הזה?
איזה חמוד הוא.
היד שלו על המותן שלי והפרצוף שלי ושלו צמוד ושמתי את הרגל שלי עליו.
הסתכלתי על השעון : 12:45.
אוי מיי גאד , אני אתמול כיוונתי את השעון אני זוכרת את זה !!!!!״יונתן קום קום קום קום״ דחפתי אותו וניסיתי להעיר אותו.
״תחזרי לישון , אני כיביתי את השעון , עוברים עלייך ימים עמוסים , את צריכה לנוח , לילה טוב נסיכה שלי״ כבר אמרתי שאני אוהבת אותו ?
״ לילה טוב נסיך שלי״ לחשתי בזמן שהוא כבר נרדם ועצמתי את עיניי.
קצר אבל זה מה שיש.
YOU ARE READING
יונתן וליאן-סיפור ערסים
Teen Fiction״אני לא אתקרב אליהם בחיים די״ אמרתי בביטחון ״אל תהיי תמימה״ ״אני ממש לא תמימה״צעקתי ״את תראי איך את תפלי בשביל אחד מהם״סיימה והלכה. **אזהרות**: קללות התעללות אין להעתיק/לשכפל/לצלם ללא זכות היוצר.