10 למאי.
יום יום כשאני בא לבית הספר, זה לא ללימודים, זה בשביל לראות את פרצופיהם העגומים של ארבעת הנוכלים האלה.
לראות את הפרצוף הטרוד שלהם עושה לי טוב בלב האבן שלי.
אני לא מתרכז בשיעורים, אני נכשל במבחנים, מבריז משיעורים, אבל לא אכפת לי. אני לא מצליח לחשוב על שום דבר חוץ ממנה.
ההורים שלי מעודכנים. הם מנסים להבין מה נכנס בי, חוץ מהמוות של לוסי, הם חושבים שהתגברתי על זה.
מצטער לומר, הם דפוקים.היום, פרצופו של מקס לא התגלה לי. כנראה בגלל שזה עוד רק בוקר.
נכנסתי לכיתה, מתיישב בשולחן האחרון, בו לוסי נהגה לשבת. אני יודע את המקומות שלה בכל הכיתות, ואני מתיישב רק בהם עכשיו.
המורה נכנס, פרצופו עצוב כהוגן.
״תלמידים, יש לי הודעה חשובה.״ הוא אמר בקול רשמי, רועד מעט, כמעט ולא מבחינים. כמעט.
״אני מצטער להודיע שאיבדנו חבר ותלמיד נהדר. מקס קודרון. הוא נפטר אתמול בשל נסיבות אישיות.״
נפטר. יותר נכון, התאבד. אני בטוח במאת האחוזים שהוא התאבד.
ואיך אני יודע? המבטים הטרודים שלו, ההליכות המהירות, המחשבות במקום אחר, כאילו שתכנן איך להתאבד בזמן שהיה כאן.
זה בדיוק מה שאני רוצה. שהם יפלו אחד אחד, לאט לאט. שישברו, שיתפוררו, שיתרקבו מבפנים. כמו עצמות בקבר.
-
25 למאי.
״צר לי להודיע על פטירתה של חברה ותלמידה יקרה, סשה גריי.״
6 ליוני.
״עצוב לי להודיע על פטירתו של שון קולין, נער מדהים.״
15 ליוני.
״אני מצטערת להודיע על פטירתו של ג׳ק קינר, שהיה תלמיד וחבר בבית ספרנו.״
-
כמו שאמרתי. שישברו, שיתפוררו, שיתרקבו מבפנים. כמו עצמות בקבר.
--
היו חסרות הצבעות גם בפרק האחרון ובפרק לפניו, אבל בכל מקרה יש את הפרק הזה, את הפרק הבא ואז אפילוג.
מטרה:
20 הצבעות
20 תגובותAll the love. H
YOU ARE READING
Cassettes | Harry Styles
FanficWithout you, this world isn't worth nothing. הפאנפיק עלול להכיל: • מוות • שפה גסה למי שיש בעיה עם הדברים האלו, ורוצה לקרוא, אני הזהרתי.