"עמיתתתת !!!!" שמעתי צעקה , אבל אני רק התכרבלתי יותר בפוך הגדול והשמן שלי.
"עמיתתת קומייי אני יוצא !!!!" שמעתי את אחי הראל בן ה18 צועק מלמטה.
התעלמתי.
דפיקות בדלת. התעלמתי.
בעיטות בדלת. התעלמתי.
הדלת כמעט נשברת.
"מהההה" צעקתי לתוך הכרית
"תנו לישון" אמרתי בעייפות.
לרגע שמעתי קליק של מנעול הדלת נפרץ
ופתאום הייתי באוויר.
"הראלללל תוריד אותיייי יבהמת אדםם"
אני צועקת ומרביצה לו אבל זה לא מזיז לו כלכך...
אני ממשיכה לצעוק עליו בזמן שהוא סוחב אותי למקלחת כשרגליי באוויר ופניי מופנות לגבו.
"ישלך 5 דקות" הוא אומר ובלי להוסיף יותר מידי יוצא מהחדר וטורק את הדלת.
"איך אתה כלכך עירני על הבוקר ?!?!" אני צווחת.
השעה פאקינג שש וחצי בבוקר!
מה יש לו לעשות מוקדם כל כך בבית ספר!?
חשבתי לעצמי בזמן שציחצחתי את השיניים...
נכנסתי לחדר,נעמדתי מול הארון ובמשך 10 דקות חיפשתי מה ללבוש.
"איו לי בגדים!" אמרתי בקול קצת חזק מידי בעצבים.
"מוכנה?" ראשו של הראל הציץ מדלת החדר שלי.
"לא,אין לי מה ללבוש!" אמרתי בעצבים של בוקר
"בואי אני אעזור לך" הוא אמר.
משהו פה חשוד....
"קחי"הוא זרק לי טרנינג וקפוצ'ון ענק בצבע כחול.
מה.
"אני לא יוצאת ככה מהבית" אמרתי וזרקתי עליו את הסחבות שהוא הביא לי.
הלכתי בחזרה לארון והוצאתי גופיית ספגטי שחורה ושורט בהיר.
"אין מצב" הוא אמר ולקח לי את השורט.
התפשרנו על סקיני בהיר עם שפשופים.
"צא" אמרתי לו, והוא יצא מהחדר.
התחלתי להתלבש, נעלתי את הוואנס השחורות שלי, קצת מסקרה, ליפגלוס ואני מוכנה.
הוצאתי את הפלאפון מהמטען, לקחתי את התיק וירדתי למטה.
"בואי אני אביא לך כסף לקנות אוכל בבית ספר" הראל אמר ומשך אותי במהירות לג'יפ הגדול והשחור שלו.
הגענו לבית ספר, והראל זירז אותי לצאת מהג'יפ ורץ לכיוון הבניין, מה שהיה מוזר קצת...
מה יש לו הבוקר? מה הוא ממהר כל כך?
אמרתי לעצמי שאשאל אותו כשנחזור לבית ועזבתי את זה.
שמעתי צעקה מאחור-
"עמיתתתתייייי יפתיייי !!"
הסתובבתי בדיוק בזמן כדי לקבל חיבוק מוחץ מאור, חברתי הטובה ביותר.
"אנלא נושמתתת" צעקתי לה בקול חנוק והיא צחקה ושיחררה אותי בנשיקה על הלחי.
המשכנו ללכת לכיוון הבניין וריכלנו על הזוגות בשכבה שלנו...
שתינו רווקות קנאיות ברגע זה.
אולי זה בגלל שהראל ושאר אחיי הגדולים לא נותנים לאף אחד להתקרב אלי בלי שהוא עובר בדיקה של כל החמישה.
ואף אחד לא עובר את הבדיקה.
אור נפרדה לפני חצי שנה מחבר שלה כי הוא עבר לחו"ל עם הוריו וזו היתה פרידה קשה לשניהם.
המשכנו במסדרון לכיוון הלוקרים, והוצאנו את ספרי הסטוריה.
שעתיים הסטוריה. מי המפגר ששם שעתיים היסטוריה על הבוקר ?!
נכנסנו לשיעור, התיישבנו במקום הקבוע שלנו ביחד, המורה נכנס והתחיל השיעור.
לרגע הרגשתי שמנערים אותי ופתאום נשמע הצלצול.
"קומי ישמנה" שמעתי את אור.
הרמתי את הראש ושמתי לב שהכיתה כבר ריקה.
הבטן המקרקרת שלי הזכירה לי שהגיע הזמן לארוחת בוקר.
"יאלה בואי להראל, אני גוועת ברעב וצריכה כסף"
"עוד פעם לעלות לשמיניסטים ? את יודעת שאני שונאת את זה!" אור התרגזה.
"שתקי ובואי" עניתי לה ומשכתי לה את היד.
יצאנו מהכיתה, והלכנו לכיוון המסדרון של השמיניסטים.
בחיים שלכם לא הייתם בכזה מסדרון מסריח.
"הראל!!!" נכנסנו בצעקה לכיתה שלו, אבל עוד לפני שגמרנו את הצעקה השתתקנו ובהינו בו.
הוא דיבר עם רועי, עידן, מאור ונתנאל כשהוא נשען על שולחן ומישהי נשענת עליו והוא מחבק אותה.
הוא סובב את ראשו אליי ועזב את הפרחה.
"פיצית...מה את עושה פה?"
"אה....אפשר כסף?" שאלתי בהלם של חיי...
הראל? האח הסטוציונר שלי? שלא מוכן להכנס למערכת יחסים? שצחק על אחים שלי שהתחתנו? שלא מבין איך ההורים שלי נשואים באושר? שבטוח שנישואים זה הקדמה לגירושים? מחבק מישהי? מה??
