Kid In Love ❄ Hebrew

ארבע-קנדה

נקודת מבט קים.
"כריסס״ צעקתי חזק עד שהרגשתי את גרוני מתפוצץ
״מה?״ הוא הסתובב בהפתעה לא מבין מי קרא לו
״אתה לא מזהה אותי?״ שאלתי בחשש והפחד נשמע בקולי
מה אם הוא לא זוכר אותי או שאני מתבלבלת אם מישהו אחר
הוא בהה בי כמה שניות ללא הבנה מנסה בריכוז יתר להזכר בי
ואז הוא נזכר
״הבטחתי שאני בחיים לא ישכח אותך ולא שכחתי״ הוא אמר וריסק את שפתיו החמימות והמתוקות על שפתיי הקרות
-------
הרגשתי שאני על מושב במכונית והיא נוסעת מהר... מאוד מהר
פתחתי את עיניי לאט לאט מנסה להתרגל לאור החזק של השמש מה שאומר שרק בוקר סובבתי את ראשי לאט וראתי את ניק נוהג
״איפה אני?״ שאלתי ללא הבנה
אחי צחקק מעט ואמר
״נרדמת באחת החנויות בדיוטי פרי אז הרמתי אותך עד האוטו את חייבת להתחיל לאכול דחוף!״ הוא אמר גורם לצחקוק קל להיפלט מפי רגע... זה אומר שחלמתי על הנשיקה... על כריס... הכל היה כל כך מסובך לי אבל דבר אחד ידעתי זהו כריס, כריס שלי ואני חייבת לראות אותו, כבר איבדתי אותו פעם אחת ואני לא מתכוונת לתת לזה לקרות שוב, נתתי למחשבות לסחוף אותי בזמן שאני בוהה בעצים הלבנים והמכוסים בשלג, במכוניות העוברות אל מול פני במהירות ועל הטיפות הקרות שזלגו על החלון, חוסמות את שדה הראייה הדל שהיה לי, מכריחות אותי לחזור למציאות בכוח.
הסתכלתי על ניק שהסתכל על הכביש ברצינות וריכוז שאני בחיים לא אהיה מסוגלת להם. הוא עצר בתחנת דלק והסתובב עם פלג גופו העליון לכיווני. "קחי," הוא אמר והושיט לי שטר, "לכי קני לך משהו, אה ותקני לי קפה חם בבקשה," הוא אמר בחיוך ויצא מהדלת "שני סוכר," חיקיתי אותו בשעשוע וצחקקתי לעצמי.
ניק יצא ממקומו וכך גם אני, הלכתי לכיוון החנות שהייתה במרחק של כמה מטרים והשטר בידי.

השמש החלה לשקוע והשמיים הבהירים נהיו שחורים כפחם, ובעודי צועדת לכיוון החנות הרגשתי יד קרה עוטפת את מותני וגורר אותי לחלק לא מוכר מאחורי החנות. הדמות לא הייתה ברורה כל כך,אך יכולתי להבחין בנער כמה שנים מעלי.שיער בלונדיני קצר עיניים שחורות אף סולד ושפתיו היו משורטטות ומלאות. הוא הצמיד אותי לקיר ונעמד עם פניו אלי, הוא התקרב והתקרב עד שיכלתי להרגיש את גופו על גופי ואת נשימתו החמה על פניי.
הוא העביר את ידיו על הגוף שלי, עוצר בתחת ומעביר את ידיו עליו שוב ושוב עד שעטף אותי לחיבוק ויכלתי להרגיש את זיקפתו על גבי התחתון בעוד שאני מנסה להתחמק מאחיזתו. הוא התחיל לנשק את מאחורי האוזן שלי וירד בשביל של נשיקות יבשות עד לקו החולצה שלי. הוא קרע אותה באלימות, זורק אותה הצידה ומשאיר אותי עם החזייה שלי שלא השאירה הרבה מקום לדימיון באוויר המקפיא של קנדה. "דיי! בבקשה תפסיק!" התחננתי אבל לא היה לו אכפת. ניסיתי להגיע לכיס האחורי במכנסיי ולהוציא את הטלפון שלי. הצלחתי! וחייגתי לאחד המספרים שנמצאו שם. מקווה שזה יעזור. הוא המשיך עם שביל הנשיקות עד לקו מכנסיי קורע אותם גם כן ונצמד אליי. גופי שהיה כמעט וחשוף לגמרי, רעד שלא בשליטתי. הוא פתח את סוגר החזייה שלי בעודי מחזיקה אותה, מנסה להשאיר אותה על גופי. החזייה שלי כמעט ונפלה עקב זה שהוא הצמיד את ידיי לקיר בחוזקה.
החזייה שלי נפלה לגמרי על הריצפה ונשארתי חצי ערומה אל מול עיניו. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. מפחדת שכל רגע הוא יוציא סכין וידקור אותי, מליוני פחדים עולים בראשי וכל אחד יותר מלחיץ מהאחר ואילו הוא?
הוא הסתכל עליי בחיוך מרוצה ממה שהוא רואה וכבר מדמיין לעצמו מה הוא יעשה לי הוא התחיל שוב בשביל של נשיקות רטובות מהצוואר שלי, עוצר בשד שלי. מלקק מוצץ ומדי פעם גם נושך וביד השני הוא חופן את השד השני שלי. הלחץ התחיל להיבנות בבתני התחתונה וגופי התחיל לרעוד יותר ממקודם. הוא המשיך לנשק את בתני וירד לכיוון הכוס שלי. הוא עצר בפופיק שלי והתחיל ללקק אותו. "אני שרוף על הפופיק הכל כך חמוד הזה שלך," הוא אמר וחייך לכיווני החיוך שלו המס אותי ואם הוא לא היה אונס אותי ברגע זה. הייתי מחזירה לו טובה. הוא בא להוריד לי את התחתונים כשלפתע קול נשמע מאחורי התחנה. בהתחלה חשבתי שאולי זה ניק אבל הבנתי שזה לא הוא כשלא זיהיתי את הקול. "תיגע בה ואתה מת!" הקול צעק לעברינו. האנס הסתכל על הדמות ביראה ופחד אך זה לא ממש הזיז לו והוא חזר לעיסוקיו הפוגעניים במציצת השדיים שלי. "תזכור מה אמרתי!" הקול אמר שוב והפעם בנימה יותר רצינית. הדמות שלפה מה שנראה כמו אקדח וירתה באנס.

"את בסדר?!?" הקול שאל ורץ לעברי בזמן שהרמתי את החזייה שלי וניסיתי לשים אותה בחזרה, תוך כדי שדמעות זולגות מעיניי. הפעולה הייתה קשה משחשבתי עקב הרעידות הבלתי פוסקות. הוא בא אליי מאחורה ועזר לי לסגור את החזייה. "אני שון," הוא הציג את עצמו. הסתובבתי לכיוונו והור מחה את הדמעות שלי בחיוך. "אני קים," עניתי לו בעצב ושמחה. "קחי," הוא הושיט לי את החולצה הארוכה והמעיל שלו מכיון שהבגדים שלי היו קרועים על הרצפה. לבשתי את החולצה שהגיעה לי כמעט עד הברך. "בואי, אני ילך לקנות לך מכנס חדש," הוא אמר להוביל אותי לחנות. לקחתי משם טייץ שחור שהיה גדול עלי במידה או שתיים. הלכתי למקררים ושון מאחורי, "אתה לא חייב לעקוב אחריי, אמרתי לך, אני בסדר," אמרתי וציחקקתי לעצמי. הסתכלתי על שון שהוציא משקה מהמקרר שיט! כמה מטומטמת אני יכולה להיות?! "אז כמו ששמת לב.. אני לא עוקב אחרייך," הוא אמר בנימה עובדתית ולאחר מכן הוסיף בשעשוע כשחיוך מתלווה למשפט "למרות שהייתי עוקב אחרייך בכיף," הוא קרץ. "אתה בקושי מכיר אותי," לחשתי וגלגליתי עינים.
הוצאתי סטארבקס מהמקרר והלכתי לכיוון הקופה, מופתעת לגלות ששון לקח בדיוק את אותו סטארבקס. "לא מכיר אותך הא?" הוא אמר בשעשוע וצחקוק נפלט מפי. "קפה חם אחד בבקשה," אמרתי למוכר שהנהן בחיוך וניגש להכין לניק את הקפה החם והמריר שמעולם לא התחבב עליי. הושטתי למוכר את השטר כשלפתע שון עצר בעדי. "אני אשלם," הוא אמר בשקט ושם על הדלפק שטר. "אני מסתדרת תודה," דחיתי את הצעתו ופה התחילה 'מריבה' על למי תנתן הרשות והעונג הצרוף לשלם עליי, "הסכום הזה הוא כלום בשבילי!" הוא אמר והחל לדגדג אותי, "ובשבילי הוא הכל!" השבתי והוא הפסיק לדגדג אותי. הודתי לו והבזקתי אליו חצי חיוך מכריחה אותו לעשות כמבוקשי, "אתם נראים זוג נורא חמוד," הקופאי אמר בדרכו אלינו עם כוס הקפה של ניק בידו. "אנחנו לא ביחד," הבהרתי לקופאי שחייך אליי חיוך עקום. עם הקפה ביד אחת, הסטארבקס בשנייה, החולצה והמעיל של שון, נראיתי כמו מרשמלו שרוף הולך על שתיים. עד כמה שאהבתי מרשמלו, המראה לא החמיא לי במיוחד. צחקקתי לעצמי בחיוך, לוגמת מהסטארבאקס ומהקפה של ניק לסירוגין.
בזווית העין יכלתי לראות את שון מסתכל עליי ומחייך, רציתי לבהות בו בחזרה כי... אני לא אשקר, הוא דיי חתיך, אך בכל זאת כמו בכל פעם העדפתי לא ליצור קשר עין עם מישהו שבוהה בי.
הגענו לאוטו ואני ושון נפרדנו לשלום בחיבוק. "תשמרי על עצמך," הוא לחש באוזני ואני הנהנתי, חייכתי אליו כשהוא ריסק את שפתיו שהיו חמות וקרות בו בזמן, על שפתי שהכחילו ורעדו מהקור. שברתי את הנשיקה והדבקתי לו נשיקה קטנה על הלחי. "תודה על הכל, באמת."

מהממות שלי❤
הופההה פרקקק חחח
לאחרונה קיבלתי מלא תגובות בפרטי וזה הוא ריגש אותי💝😭😘😂
בכל מקרה אני שיחקתי במשחק של ג'לי בינס ו עכשיו אני חולה קיצר אל תעשו את זה!!!