Kid In Love ❄ Hebrew

שש - הנער שגר ממול

נקודת מבט קים.
התעוררתי בחדר לא מוכר, על מיטה לא מוכרת,החדר היה ריק לגמרי ועשרות קופסאות היו מפוזרות ברחבי החדר.

עברתי למצב ישיבה כשאני נשענת על אחת מידי ועם היד השנייה שלי משפשפת את עיניי, מנסה להתרגל לחושך ששרר בחדר.
התהלכתי בחדר מחפשת אחרי מתג האור, הרגשתי את רגלי נתקעת במשהו, אך משום מה זה לא כאב כמו חשבתי זה יהיה.
הבטתי למטה וראיתי במטושטש קופסא, ועליה היה כתוב בטוש אדום ובכתב ענק 'בגדים' ואז נזכרתי, אני בחדר החדש שלי, בדירה החדשה, נזכרתי שאתמול נרדמתי באוטו של ניק, הייתי כל כך עייפה, וברגע זה הכה בי, פלאשבק כואב מאותו הלילה.

הוא התקרב והתקרב עד שיכלתי להרגיש את גופו על גופי ואת נשימתו החמה על פניי.
הוא העביר את ידיו על הגוף שלי, עוצר בתחת ומעביר את ידיו עליו שוב ושוב עד שעטף אותי לחיבוק ויכלתי להרגיש את זיקפתו על גבי התחתון בעוד שאני מנסה להתחמק מאחיזתו. הוא התחיל לנשק את מאחורי האוזן שלי וירד בשביל של נשיקות יבשות עד לקו החולצה שלי. הוא קרע אותה באלימות, זורק אותה הצידה ומשאיר אותי עם החזייה שלי שלא השאירה הרבה מקום לדימיון באוויר המקפיא של קנדה. "דיי! בבקשה תפסיק!" התחננתי אבל לא היה לו אכפת. ניסיתי להגיע לכיס האחורי במכנסיי ולהוציא את הטלפון שלי. הצלחתי! וחייגתי לאחד המספרים שנמצאו שם. מקווה שזה יעזור. הוא המשיך עם שביל הנשיקות עד לקו מכנסיי קורע אותם גם כן ונצמד אליי. גופי שהיה כמעט וחשוף לגמרי, רעד שלא בשליטתי. הוא פתח את סוגר החזייה שלי בעודי מחזיקה אותה, מנסה להשאיר אותה על גופי. החזייה שלי כמעט ונפלה עקב זה שהוא הצמיד את ידיי לקיר בחוזקה.
החזייה שלי נפלה לגמרי על הריצפה ונשארתי חצי ערומה אל מול עיניו. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. מפחדת שכל רגע הוא יוציא סכין וידקור אותי, מליוני פחדים עולים בראשי וכל אחד יותר מלחיץ מהאחר ואילו הוא?
הוא הסתכל עליי בחיוך מרוצה ממה שהוא רואה וכבר מדמיין לעצמו מה הוא יעשה לי הוא התחיל שוב בשביל של נשיקות רטובות מהצוואר שלי, עוצר בשד שלי. מלקק מוצץ ומדי פעם גם נושך וביד השני הוא חופן את השד השני שלי. הלחץ התחיל להיבנות בבתני התחתונה וגופי התחיל לרעוד יותר ממקודם. הוא המשיך לנשק את בתני וירד לכיוון הכוס שלי. הוא עצר בפופיק שלי והתחיל ללקק אותו. "אני שרוף על הפופיק הכל כך חמוד הזה שלך," הוא אמר וחייך לכיווני החיוך שלו המס אותי ואם הוא לא היה אונס אותי ברגע זה. הייתי מחזירה לו טובה. הוא בא להוריד לי את התחתונים כשלפתע קול נשמע מאחורי התחנה. בהתחלה חשבתי שאולי זה ניק אבל הבנתי שזה לא הוא כשלא זיהיתי את הקול. "תיגע בה ואתה מת!" הקול צעק לעברינו. האנס הסתכל על הדמות ביראה ופחד אך זה לא ממש הזיז לו והוא חזר לעיסוקיו הפוגעניים במציצת השדיים שלי. "תזכור מה אמרתי!" הקול אמר שוב והפעם בנימה יותר רצינית. הדמות שלפה מה שנראה כמו אקדח וירתה באנס.

"את בסדר?!?" הקול שאל ורץ לעברי בזמן שהרמתי את החזייה שלי וניסיתי לשים אותה בחזרה, תוך כדי שדמעות זולגות מעיניי. הפעולה הייתה קשה משחשבתי עקב הרעידות הבלתי פוסקות. הוא בא אליי מאחורה ועזר לי לסגור את החזייה. "אני שון,"
שון! הוא הציל אותי מא-אונס אפילו בראשי המילים לא מסתדרות. ומילון מחשבות מציפות את ראשי ברגע. מה עם ניק? להגיד לו? ולמי הטלפון התקשר בכלל?

למה אותו בן אדם לא בא? פתחתי את הטלפון ונכנסתי לשיחות אחרונות ״כריס״ היה השם האחרון שהופיע על הצג. אולי אני לא מספיק חשובה בשביל כריס? ומאיפה שון בא? ולמה היה לו אקדח? איזה אינטרס יש לו להציל בחורה שהוא אפילו לא מכיר?

רשימה של שאלות ללא תשובות רצות בראשי, הסטתי את הווילון כשקרני שמש חדרו בחדות אל תוך החדר, עיניי נעצמו מהסנוור וידי הגינה על פניי בזמן שהן מנסות להתרגל.

החזרתי את הווילון למקומו ויצאתי מהחדר.
ירדתי במדרגות במהירו מצפה לראות את ניק במטבח אבל הוא לא שם.

יצאתי החוצה עדיין בפיג׳מה וכשלא מצאתי את ניק החלטתי לעשות סיבוב ולהכיר את השכנים ברחוב.

עד עכשיו הכרתי בית נטוש, זוג זקנים שהציעו לי לשבת על כוס תה וביתם נראה מושלם להירגע. היה גם זוג טרי עם ילד קטן -אני חושבת שמצאתי לי עבודה- ועוד כמה משפחות עם ילדים בקולג'.

נשארו לי עוד ארבעה בתים.

דפקתי בדלת ומפרק ידי כבר האדים. "היי אני השכנה החדשה, קוראים לי-" "קים" קול שנשמע לי מוכר אמר אל מבעד לדלת.

"חחחח איך ידעת?" אמרתי וכשהרמתי ראשי
עמד שם לא אחר מאשר שון.
מפתיע?
לא
צפוי?
כמו כל החיים שלי...כן

"מה את עושה פה," הוא שאל והעביר את ידו על בטנו השרירית והחשופה ופרע את שיערו.

"אממממ," לרגע שכחתי הכל.
"מילים קים...." הוא צחק.
"עברנו לפה," אמרתי כאילו היה תירוץ ששלפתי ממוחי. "רגע באמת עברנו לפה למה אני אומרת את זה מוזר," צחקתי לעצמי.

"איך זה שהבית שלך ככ יפה ואתה ככ....לא," זרקתי בעוקצנות כשהסתכלתי על הבית הענק והמסודר של שון. "את האמת סידרתי אותו למקרה שאיזה מישהי תבוא..." הוא אמר בחיוך. "בסוף רק את באת." הוא הוסיף בניסיון לעקוץ חזרה.
הוצאתי לשון בילדותיות והוספתי "שתוק, אתה מת עליי,"

"אז תבואי לבקר הא," הוא אמר שנייה לפני שיצאתי לכיוון הבית שלי. שיט! ניק! התחלתי לרוץ וכשהגעתי הביתה הדלת הייתה פתוחה.

"היי-" "מה קרה?!"

עאעאעעעא אלף צפיות לסיפור❤❤
התרגשות זיקוקים התלהבות שיגועם
אז כן מלא זמן לא העלתי פרק כי אין הרבה הצבעות ותגובות וזה אבל בכל זאת... ודבר אחרוןןן העלתי סיפור חדש שזה יותר מחשבות ודברים שמעסיקים אותי במהלך היום אז מוזמנות ללכת לראות ותודה לedenwow וtzlilw ששיכנעו אותי להעלות למרות שאני הולכת לנצח את שתיהן בהתערבות... וזהו אז שנה טובה וחג שמח❤❤❤