Kid In Love ❄ Hebrew

חמש - קמילה

נקודת מבט שון.
"אמא אני הולך למכולת, לקנות לך משהו?" צעקתי מהחדר שלי בזמן שחיפשתי במרץ אחר הטלפון שלי, "תקנה לעצמך חברה או משהו, הטלפון שלך לא מעניין יותר מאז שהפסקת לדבר עם קמילה," אליה אחותי הקטנה אמרה וצחקקה לעצמה. רצתי לחדר שלה וכשנכנסתי הופתעתי לראות אותה מחטטת לי בנייד.
"אפשר?" שאלתי והושטתי את ידי, מחכה שהיא תביא לי את הטלפון בחזרה.
היא נתנה לי כיף וברחה אל מחוץ לחדר. סעמק עם הילדה הזאת! "נו אליה אין לי זמן לשטויות האלה!" צרחתי בעודי מתרוצץ ברחבי הבית.
נכנסתי לשירותים ואליה הייתה שם והנייד שלי בידה, צעדתי לכיוונה ובכל צעד שלי היא הולכת אחורה באיטיות עד שהיא נדחקת לפינה.

"קמילה מאמי, מה קורה לא ראיתי אותך מזמן, התחלתי להתגעגע," היא התחילה להקריא באיטיות וכל מילה שהיא אומרת מרעידה לי את הלב, היא מחייכת חיוך ערמומי ועיניה לא עוזבות את הנייד שלי לרגע "אהובב מה קורה??" אליה צעקה בהתרגשות לאילו אני עומד שם ולא מבין דבר.
"מה?" שאלתי אותה כלא מבין, "קמילה שלחה לך הודעה," בשלב הזה כבר הייתי פקעת עצבים מהלכת.
"תגידי מה נראה לך שאת עושה?!" הוצאתי עליה את כל העצבים בצעקה מטורפת, מרוב הפחד, אליה שמטה את הנייד מידיה והוא נפל אל תוך האסלה.
רציתי לבכות, או לרצוח אותה, אולי אני אעשה את שניהם ואברח לארץ אחרת...
כל השיחות, המספרים התמונות השירים וכל הדברים החשובים נעלמו ברגע.
התקרבתי אל אליה בצעדים איטיים, הרגשתי את עיניי מתלהטות ואת פניי מאדימות מכעס, אך ברגע שהבנתי שלהוציא את הכעס שלי עליה לא יעזור לי בכלום, נעצרתי במקום.
שיחררתי את ידיי שאפילו לא שמתי לב שהיו כאגרופים לצידי גופי, ונאנחתי.

"אמא שינוי בתוכנית, אני הולך לקנות טלפון חדש," הודעתי לאמא שלי בזמן שחיפשתי אחר הארנק שלי, "אוי מתוק, מה קרה לטלפון שלך?" היא שאלה בזמן שעמדה על יד הכיריים וערבבה מרק -נראה לי שזה מה שזה-.
"אז זהו ש.... מסתבר שטלפון ואסלה לא מסתדרים," אמרתי, מנסה להישאר רציני. אבל כמו תמיד נכשלתי כשחיוך ילדותי הופיע על פניי.
לקחתי את הארנק מהספה בסלון והכנסתי אותו לכיס, נשקתי לאמי על הלחי ויצאתי מהבית לכיוון הקניון.

נכנסתי לאוטו וסגרתי אחריי את הדלת, הריח החזק של הוניל שאני כל כך אוהב הכה בי, שמתי את הטלפון בכיסא לידי וחגרתי את עצמי, מתחיל לנסוע אל מחוץ לחנייה.
הדלקתי את הרדיו על פול ווליום והתחלתי בנסיעה לכיוון הקניון, כשלפתע האוטו האט, האט עד שכמעט ועצר. הבטתי במד הדלק שהיה כמעט וריק. הסתכלתי סביב ותחנת הדלק היחידה הייתה במרחק של כמה מטרים, יצאתי מהאוטו, ניגשתי לחלקו האחורי והתחלתי לדחוף אותו לכיוון התחנה.
כשכבר הייתי במרחק של כמטר וקצת, התחלתי לשמוע צרחות של מישהי שניסתה להיאבק במשהו, או מישהו. אני לא יודע למה אבל תמיד היה לי אקדח בתא הכפפות למקרה שאצתרך, לקחתי אותו והלכתי סביב התחנה, התחבאתי בשיחים וכשהצצתי ראיתי בחור סביבות גיל העשרים מצמיד לקיר בחורה שנראתה לא יותר מבת 17. עלתה במוחי מחשבה שאולי, הם רק זוג, ואני סתם נדחפתי. אבל אם כן הבחורה לא הייתה צורחת לעזרה, לא?.