פרק 2- משברים

361 10 0
                                    

בתמונה למעלה זאת דניאל.

״נווו זה מושלם עלייך וזה גם מרזה אותך ועושה אותך סקסית״ לינוי אמרה באמצע החנות, ״ראער, לינוי צודקת ״ שיר אמרה בקול מפתה.
״לא נוו נועה מה את חושבת ?״,
״כן כן זה יפה עלייך ברור״ נועה אמרה באדישות וראיתי שהיא לא ממש איתנו.
״מה נסגר נונו?״ שיר שאלה עם מבט מרחם, נועה שתקה. ״נועה..?״ שאלתי. ״מה נו מה אתם רוצות ?לא קרה כלום. אני בסדר ״, הבנו רק מהמילה הראשונה של המשפט שאם היא תגיד עוד מילה אחת היא תיפרוץ בבכי. ״נועה רק תגידי למה או למי זה קשור אנחנו רוצות לעזור לך ״ אמרתי לנועה בקול עדין.
״ההורים שלי מתגרשים בסדר ?!״ בום נועה הפילה את הפצצה.
אני לינוי ושיר היינו בהלם לא ידענו מה לומר ומאיפה היא הנחיתה את זה עכשיו.
״מה רגע מה למה ?״ שאלתי בבלבול, אני מכירה את ההורים של נועה הם תמיד הסתדרו ביחד ואני חולה עליהם אני כמו בת בית אצלהם. איך הם יכולים להתגרש ככה ? יש לנועה עוד אח קטן בן שנתיים,אדיר, שם יפה.. אני זוכרת שאני עזרתי לבחור את השם ולהסכים עליו זה היה יום שאני בחיים לא ישכח..
״לא יודעת יואו,״ נועה אמרה והתחילה לפרוץ בבכי,״הם אמרו שהם לא ממש מסתדרים ושהם צריכים את זה לעצמם כהפסקה ארוכה ואני יודעת שזה לא הפסקה ושזה יהיה לתמיד ואבא שלי עובר לעיר אחרת בכלל והם עוד אמרו לי את זה לפני שיצאתי לפה, אין לכם בושה ? תחכו קצת וואי״ הבכי שלה התגבר, הדבר הראשון שעשינו זה חיבקנו אותה ואמרנו לה שהכל יהיה בסדר ותמיד ניהיה שם לצידה, ליתר דיוק לינוי ושיר, אני הלכתי להחזיר את השמלה שמדדתי ושמתי את הג'ינס קרעים שלי עם החולצת בטן שמצויר עליה מיניון ואולסטאר שחורות וישר רצתי מהחנות. לינוי שיר ונועה הבוכה הסתכלו עליי מופתעות וטיפה כועסות, אבל אני חייכתי לעצמי וידעתי מה אני עושה.
-נקודת מבט לינוי-
״גאד, מה דניאל עשתה עכשיו?״ שאלתי בכעס, ״אני מכירה אותה כלכך הרבה שנים ובחיים ברגעי משבר ועוד שלי היא בחיים לא ברחה! ועוד בחיוךך״ נועה אמרה בכעס ובכתה יותר ,״איך היא נטשה אותנו ככה?״ שיר אמרה ועוד שנייה גם בכתה.
-נקודת מבט נועה-
״מה לעזא..״ אמרתי וראיתי את דניאל עם ארבע גלידות של מקדונלד'ס אצלה בידיים נוזלות על האצבעות שלה ואותה מחייכת. ״אני יודעת מה צריך ברגעי משבר כאלה, גלידה ושופינג״. דניאל אמרה מרוצה מעצמה, ישר חיבקתי אותה, אחרי שלקחתי את הגלידה מהיד שלה כמובן.
-נקודת מבט דניאל-
אני הכי שמחה שבעולם ששימחתי את נועה.זה היה דווקא די כיף לעשות להם תמוות לכמה דקות. אבל המחשבות על ההורים של נועה לא הפסיקו להדהד אצלי בראש.
״נוו בנות לא מצאתי לי שמלה ליום הולדת שלי מחר ואתם לא מצאתם כלום ואני פרשתי״ אמרתי באנחה.
״די נו נמצא משהוו אל תתייאשי״ לינוי אמרה לי בעידוד. ״יאללה נו בואו נחפש אני מתה אם אני לא מוצאת בגדים ליום הולדת של החברה הכי טובה שלי״ נועה אמרה בחיוך ענק והעיניים שלה נפתחו יואוו אני מקנאה בה כלכך שיש לה עיניים כאלה יפות ועמוקות.

עד שתעזובWhere stories live. Discover now