אתה בטוח שאתה לא רוצה ללכת הביתה?" אני שואלת את אילן שמחכה שאפתח את דלת ביתי
"אני בטוח. גם ככה אני צריך את חיים והוא אמר לי שהוא אצלך" הוא עונה לי
"טוב".
אנחנו נכנסים לבית ואני רואה את חיים חצי יושב חצי שוכב על הספה צופה בטלויזיה, הוא מרים את מבטו לשבריר שניה מרים את ידו
כ'היי' אילם וחוזר לטלויזיה.
"מה קורה?" אילן נכנס ושואל
"בסדר.. איפה הייתם עד עכשיו?" הוא שואל אותנו
"טיילנו" אילן עונה בחזרה.
אני נכנסת למטבח להפעיל את הקומקום ומרגישה שמשהו לא כשורה.
אני יוצאת מהמטבח ומביטה בחשדנות בחיים
"מזל טוב אחות" הוא אומר בחיוך גדול "לא ידעתי שכזה מהר תהיו ביחד"
אני עוצרת אותו ומרימה אצבע מורה "אף אחד עדין לא ביחד" אני אומרת ומסתכלת לצדדים "ולמה כל כך שקט פה?"
"מה?" אילן מוחה "מה זאת אומרת אף אחד עדין לא ביחד?"
"שניה אני איתך.." אני מסננת אותו והולכת לכיוון החדרים.
אני נכנסת לחדרים וחשכו עיניי!
כל הקירות מקושקשים בצבעי פנדה וטושים בזמן שקרן אור ושלי מקשקשים על עצמם.
"מה זה צריך להיות?" אני צועקת, הם נבהלים ומביטים בי בהלם מוחלט, מפסיקים לזוז מילימטר.
"חיים!" אני צורחת שוב "בוא לכאן מיד!"
חיים ואילן מגיעים במהירות ונעמדים מאחורי
"אוי.שיט" חיים מסנן
"מה זה?" אילן שואל ומצחקק
אני מסתובבת אליו ונועצת בו מבטים מאיימים
"זה נראה לך מצחיק?" אני שואלת , משלבת את ידיי על חזי ופונה לחיים "מה כבר ביקשתי? שתשגיח עליהם?"
"נו שמרתי" הוא מתגונן
"ככה?" אני שואלת שוב בצעקה "מה זה לעזאזל?" ומצביעה על הילדים ועל הקירות
"הם רצו לצייר אז הבאתי להם דפים וטושים" חיים ממשיך להתגונן
"והדפים הפכו לקירות?"
"אני חושב שאת לוקחת את זה קשה מדי" אילן נכנס לשיחה וצוחק
"אילן יקירי.." אני אומרת, נאנחת בקול ותוקפת אותו "כשהם יקשקשו בבית שלך תגיב איך שאתה רוצה"
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" אני שואלת את חיים שיוצא בחזרה לסלון
"להביא משהו שינסה להעביר את זה" הוא צועק לי בחזרה
"להעביר את זה? התכוונת לנקות את זה" אני יוצאת אחרי חיים ואילן בעקבותיי
"לנקות את זה" חיים מתקן את עצמו ומגלגל את עיניו
"שלום כיתה א'" אני מחזירה לו באותו הטון
"אתה חושב שסמרטוט רטוב ינקה את זה? באמת?" אני שואלת ונדה בראשי
"אז מה את מציעה?" חיים מחזיר לי
"בוא נראה..אולי צבע?" אני שואלת כשאלה רטורית
"אתה בטוח שאתה רוצה להיות איתה? 2 שניות אתם ביחד וכבר המפלצת יוצאת" חיים אומר לאילן
"נמאס לך לחיות?" אני שואלת את חיים ואילן צוחק "גם לך?" אני פונה לאילן
"ברור לך שהאיומים שלך לא עובדים עלינו נכון?" אילן נעמד ליד חיים ושניהם משלבים את ידייהם, נראים כמו גנגסטרים.
"אני לא מבינה מה אתה עומד ככה סתם..לך תנקה את זה!" אני פוקדת על חיים "ושקרן,אור ושלי יעזרו לך בתור עונש"
YOU ARE READING
החיים חזקים מהכל
Storie d'amore" אמא תמיד אמרה לי "מעטים בני האנוש שנולדים לחיים טובים יותר" כיום אני יודעת שאני לא חלק מהמיעוט הזה, אני שייכת לחלק שצריך להילחם בשניים ולהקיא דם כדיי לשרוד ולהמשיך לחיות. " כשדקלה מחליטה להשאיר את עברה מאחור ולהתחיל דף חדש בעיר חדשה היא בטוחה שעכש...
