Don't let me go | Harry Styles

[26]

קודם כל אני רוצה להגיד שאני ממש מצטערת. אפילו שהמטרות לא הושלמו עבר מלא זמן מאז שהעלתי פרק, ואני יודעת כמה שזה מעצבן.
יש לי המון מבחנים ועבודות וחוגים (למשל מחר יש לי מיצב בעברית, ביום שישי בוחן בחשבון וכו׳) שאני מתרכזת בהם ואני בקושי מספיקה לכתוב, ובנוסף לזה יש לי קצת מחסום כתיבה.
אני באמת מצטערת על ההתעכבות בפרקים, ומעציב אותי לדעת שיכול להיות שיש קוראות שמחקו את הסיפור מהספרייה שלהן.
אבל בכל מקרה, אם עדיין יש פה קוראות, אני אוהבת אתכן הכי בעולם ומצטערת על ההתעכבות❤️

---

למחרת.

התעוררתי כשזרועות ארוכות כרוכות סביבי, אני עוצמת את עיניי בחזרה מהרצון לא לקום, לנצח. פשוט להישאר ככה. אני והארי.

״את ערה?״ שמעתי את קולו של הארי שואל. המהמתי בעייפות לחיוב. הסתובבתי אליו, וראיתי שעינייו עייפות, מתאמצות לא להירדם.

״לא ישנתי.״ היא חייך. ״למה?״ שאלתי בקול חלש, עיניי מתכווצות מעט. ״חשבתי על משהו,״ הוא אמר והתיישב בחדות, ואני אחריו באיטיות יתר.

״על מה?״ שאלתי כששיפשפתי את עיניי. ״אנחנו יכולים לעבור לגור בחזרה בכפר,״ הוא התחיל לדבר, ועיניי נפערו מיד.

״רק אני ואת, נחזור לכפר מבלי שאף אחד ידע. שנינו כבר חוקיים, ולאף אחד אין זכות למנוע את זה מאיתנו.״ הוא אמר. בשנייה שהוא דיבר חשבתי שהוא מטורף, אבל אחר כך חשבתי על זה יותר והבנתי, למה לא?

״אבל כל החיים שלך כאן.״ ״החיים שלי לא פה. אם מישהו פה באמת חשוב לי, זה נייל וג׳וליה. הם ידעו שאנחנו שם, רק הם. מה את אומרת?״ הוא שאל.

״נניח שנעשה את זה, איפה נגור שם? אין לנו כסף בשביל לקנות בית או דירה.״ שאלתי אותו. הוא צמצם את עינייו במחשבה, ואז עינייו נפתחו שוב ופיו התרחב לחיוך.

״יש את הבית שלך. יכול להיות שאף אחד לא חי שם,״ הוא אמר. ״מאיפה אנחנו נדע את זה?״ שאלתי, הוא נאנח.

״נלך.. לבדוק?״ הוא אמר בהססנות. הזזתי את ראשי מצד לצד כלא מאמינה. ״היה לך את כל הלילה לחשוב וזה כל מה שחשבת עליו? תתבייש.״ אמרתי בטון מאוכזב, ציני כמובן.

״שקט.״ הוא אמר כאשר שם את אצבעו על פי, מפה לשם נשכתי אותה. ״יש לך שיניים חזקות.״ הוא אמר כאשר החזיק את האצבע שלו, ואני רק צחקתי.

״מה את אומרת שנלך לבדוק היום?״ הוא שאל. ״הארי, יש לי עבודה, אני לא יכולה ללכת סתם ככה.״ אמרתי. ״צודקת. אז רק אני אלך.״ הוא אמר.

״רעיון טוב. רק אל תחזור עם דם שוב, שלא תלך מכות שם עם מישהו.״ אמרתי, והוא צחקק. ״טוב, בוא נלך לרחוץ פנים, לפני שההורים שלך יתעוררו.״ אמרתי, והוא הנהן בצייתנות אחרי שהדביק נשיקה ללחי.

--

בנוסף אני ממטערת על הפרק הקצר, כמו שאמרתי אני במחסום כתיבה קטן.

מטרה:
45 הצבעות
45 תגובות

All the love. H