Don't let me go | Harry Styles

[1]

דבר ראשון ומאוד חשוב לפני שאתן מתחילות לקרוא:

רציתי לשים את if i could fly ברקע, אבל לא מצאתי גרסה שהיא לא קאבר של הבנים.
למי שיש את השיר בכל דרך, שתשמע אותו ברקע, אם היא רוצה כמובן. לפי דעתי זה מאוד מוסיף לאווירה של הפרק.

אוהבת♥️

---

״מיה! תחזרי לכאן!״ שמעתי את קולו צועק לי, ״בוא ותתפוס אותי אם תוכל!״ צעקתי בצחקוק תוך כדי ריצה, עד שהרגשתי שאני נתקלת במשהו חד שהיה על האדמה, ונפלתי על האדמה המלוכלכת.

״אאו!״ ייבבתי, ״מיה!״ הארי צעק בהלם כשראה אותי ומיד רץ אליי. ״את בסדר? זה כואב?״ הוא שאל כשהתכופף אליי, ״כן.״ מלמלתי בבכי.

הוא הרים אותי והשתיל נשיקה למצחי, ״את תיהי בסדר.״ הוא לחש לאוזני, ורק מכך הרגשתי טוב יותר. הרגשתי את לחיי נשרפות מעט, סימן לכך שהן מתחילות להאדים.

אפילו שהארי נשא אותי, הוא הגיע לכפר שלנו במהירות. הוא הושיב אותי על הספסל הקרוב.

״חכי כאן, אני כבר חוזר.״ הוא אמר, מחייך אליי את החיוך היפה שלו והולך.

נשארתי, יושבת על הספסל ומייבבת מעט מהכאב שמפלח את רגלי.

״אמיליה! הנה את!״ שמעתי את קול אמי צועק, ופלטתי אנחה כשידעתי שאני בצרות.

הרמתי את ראשי וראיתי אותה מתקדמת אליי, ואבי איתה. ״מה קרה לרגל שלך?! איפה היית כל הזמן הזה?!״ אבי כמעט וצעק.

״הייתי עם ה-הארי, ונפלתי.״ מלמלתי, מקווה שלא ישמעו.

״שוב פעם ההארי הזה? אמרתי לך לא להסתובב איתו!״ אבי המשיך, ״א-אבל אבא, הוא דואג לי, ו-הוא נחמד.״ המשכתי למלמל.

״זה לא מעניין אותי, עכשיו בואי.״ הוא אמר ואחז בידי כדי להוריד אותי מהספסל, מנחית את רגלי הכואבת על האדמה.

״אבל אבא, הארי צריך לבוא, הוא ידאג לי-״ ״-הארי לא מעניין אותי. את הבת שלנו, ואת תבואי איתנו.״ הוא המשיך.

״אמיליה, תקשיבי לאבא שלך.״ אמי אמרה לאחר ששתקה כל השיחה.

בלית ברירה, הלכתי איתם, מביטה לאחור, רואה את הארי מתקדם לכיווננו עם פרצוף עצוב אך מבין, מביא לי חיוך קטן.