מהלך השבוע עבר מהר על בני משפחת הורר, הרהיטים כבר הוכנסו לחדרי הבית בימים הראשונים וכולם היו עסוקים בסידור חפציהם האישיים. קיילה עוד המשיכה להביט אל החלון בבית מולה, למעשה ברוב שעות היום הוילון היה מוסט הצידה. אבל חוץ מאותו יום ראשון אף עיניים לא ניבטו אליה. היא כבר שאלה את הוריה מי מתגורר בבית שצמוד לחדרה אך נענתה שעדיין לא קנו אותו והוא עוד עומד למכירה ומאז לא הזכירה את הנושא.
קיילה סיימה לסדר את הארון שלה ועל המיטה עוד נשארה ערמה של בגדים מיועדים למסירה היא ירדה למטה להביא שקית גדולה ושמעה את אחותה בת השש אמילי מתווכחת עם אמה "אבל אני כן אצליח!"
"לא חומד, פיית השיניים יכולה לברוח מכל דבר, את לא תצליחי וחוץ מזה את תהיי ישנה"
"אז אני אשאר ערה ואז.. ואז היא תבוא ואני אתפוס אותה" אמרה אמילי ועשתה תנועת מעיכה עם שתי ידיה, אמן מצמצה לעברה והרימה את ראשה לעבר קיילה "מסתדרת חומד?"
"אממ.. איפה שמת את השקיות הגדולות? בשביל המסירת בגדים.."
"אהה.. במזווה, תבדקי שם"
קיילה פנתה למזווה ומצאה שקית לקחה וחזרה למטבח
"את מי היא מנסה לתפוס? או.. למעוך?" שאלה את אמה בעוד אמילי מדדה לסלון עם הבובה שלה נגררת על הריצפה בעקבותיה
"את פיית השיניים"
"השן שלה נפלה סופסוף?"
"כן. והיא נחושה בדעתה לתפוס את הפיה ולרושש אותה מנכסיה"
"לא חושבת שהגיע הזמן להגיד לה שאין דבר כזה?"
"קייל.. היא בת שש!" אמרה אמה והביטה בה
"בגיל הזה אני כבר הפסקתי להאמין"
"כי אבא שלך לא הבין את החשיבות של זה וסיפר לך."
"אמא.. אין לזה באמת חשיבות.."
"תני לילדה להאמין בקסם קייל.. זה מה שהופך ילדים למאושרים כל כך"
קיילה עוד הביטה באמה שסובבה אליה את הגב ושטפה כלים חטפה לעצמה עוגיה ועלתה למעלה לארוז את הבגדים
בשביל מה אמילי צריכה להאמין בבולשיט הזה? חשבה לעצמה בעודה עולה במדרגות. זה לא שפיות וקסמים אמיתיים.. זה כמו שאני אתחיל להאמין בערפדים.
היא נכנסה לחדרה והתחילה להכניס בגדים לשקיות.השבוע חלף, הבנות כבר נרשמו לבית הספר המקומי ולגן והימים לפני תחילת שנת הלימודים היו עמוסים בקניית ציוד וספרים
"אני חושבת שזה יהיה נחמד.. לא?" שאלה שרון ערב לפני יום הלימודים הראשון ודחפה לקיילה את עלון החוגים כדי שתראה. שתי הבנות שכבו על המיטה בחדרה של שרון והביטו בעלוני בית הספר שאבא הביא כשרשם אותם "אם את אוהבת שנתפס לך הצוואר" השיבה קיילה והחזירה לה את העלון על קורס שיעורי נגינה בכינור "הוא לא יתפס אל תהיי מצחיקה! ואני חושבת שזה קלאסי לנגן בכינור"
"אבל בשביל מה עוד כלי.. כבר הלכנו לשיעורי פסנתר וגם גיטרה -"
"כן אבל אני חושבת שיהיה נחמד עוד משהו.. מה את בחרת?"
"סייסות.. אני חייבת לציין שזה ממש מגוחך. כל המגמות האלה.. בשביל מה זה טוב?"
"להרחיב אופקים זה תמיד טוב" אמרה שרון ברצינות מעושה וחיכתה את המורה שלה של השנה שעברה
קיילה גלגלה עיניים וחבטה בה עם העלון על הסייסות שרון צחקה "זה דווקא טוב לך המגמה הזו. את אוהבת טבע ובעלי חיים"
"שיהיה.. עדיף מלתפוס את הצוואר"
שרון הוציאה לה לשון וקיילה חיבקה את אחותה ואיחלה לה לילה טוב
בחדרה היא נגשה לסגור את הוילון
והינה זה שוב! העיניים! קיילה הניחה את ידיה על החלון אך העיניים נעלמו מאחורי הוילון לפני שהספיקה לפתוח את החלון ולרוץ למעקה.
היא כעסה והסיתה בזעם את וילון חדרהבעודה נכנסת למיטה, מחשבה אחת עברה במוחה.
סוטים.
YOU ARE READING
אין לך סוף
Fantasyאנחנו לא חושבים מעבר. אין לנו סיבה. בגיל צעיר כבר יצקו לנו מה נכון ומה לא. אבל אולי,רק אולי,פה התחלנו לטעות? קיילה היא נערה מתבגרת וחיה את חייה בצורה הכי נורמלית שאפשר. בגיל צעיר היא כבר הפסיקה להאמין בסנטה או בפיית השיניים אבל ברגע שמשפחתה עוברת די...