'שומרת על איזון.. מלאכים.. איזה שטויות! המסכן לא יודע מה הוא אומר! הפגיעה של האחיינית שלו דפקה לו את הראש! אנג'ל מותק אבל היא לא מלאך!' המחשבות סערו במוחה של קיילה.. לאחר שמיאל אמר לה שהיא שומרת על איזון המלאכים קיילה קמה ויצאה בלי להביט בו... היא כל כך כעסה על כך שהיא מבזבזת את זמנה בלהקשיב לשטויות האלה.. 'מלאכים. הם לא אמיתיים!! מה קורה לאנשים פה?!' היא השפילה את מבטה אל ידה המכווצת לאגרוף. לפני שיצאה מיאל דחף לידה שרשרת עם מלאך קטן עשוי זכוכית 'אני יודע שזה קשה להבין. קיילה בבקשה, לפחות קחי את זה איתך. זה ישמור עלייך'היא נזכרה במה שאמר לה כשמסר לידה את הפסל.. ורק הנימוסים הבסיסיים שהוריה הקנו לה מנעו ממנה לזרוק את הפסלון על הרצפה לרגליו של מיאל.. כעת השעה היתה מאוחרת והיא פספסה את האוטובוס האחרון לביתה. היא הביטה בזעם בפסל דחפה אותו לכיס האחורי במכנסיה והחלה לצעוד.
ישנה תחושה כזו, כשהשיערות בעורף סומרות ויש צמרמורת לאורך עמוד השדרה מתחושה פנימית שמישהו מסתכל עלייך. זו התחושה שהיתה לקיילה לאורך דרכה הביתה. היא לא הפסיקה להסתכל לאחור. אל הסמטאות החשוכות 'זה סתם תחושה קיילה. תירגעי! אין דבר כזה מלאכי מוות ומלאכי מגן.. יש אנשים טובים. ויש אנשים שנפל להם בורג.' אבל התחושה לא נעלמה לה. וקיילה חשה הקלה אין סופית כשהיא נכנסה לבית ונעלה אחריה את הדלת הכבדה. רק ליתר ביטחון. היא הסתובבה ברחבי הבית והדליקה את האורות ורק לאחר שחשה מספיק טוב נשמה עמוק והחליטה לגשת למקלחת. 'מקלחת תמיד מרגיעה מתחים' היא פתחה את זרם המים החמים, פשטה את בגדיה ונכנסה למים. היא נשמה עמוק ופתחה עיניים, מסתכלת על הפסלון התלוי בשרשרת שמתנדנד מוו התלייה.. 'מלאכים'חשבה לעצמה..
בום בום בום. קיילה קפצה. נשמעו דפיקות בדלת. כאילו מישהו מכה עליה באגרופים. היא יצאה מהאמבטיה, התנגבה והתלבשה במהירות.. "רק שניה!" זעקה מהקומה העליונה ורצה במדרגות. היא הגיעה אל הדלת ופתחה אותה, מסתבכת בדרך עם המנעול, "כן סליחה על-" החלה קיילה לומר אבל לא היה אף אחד בחוץ. היא הסתכלה לכל הכיוונים. הרחוב היה שקט. "מוזר.. יכול להיות שרק חשבתי.." היא הסתובבה, נועלת את הדלת אחריה ועולה לקומה למעלה. היא הגיעה לחדרה, אדים יצאו מהמקלחת והיא הזדרזה לפתוח את החלון כדי שיצאו. היא הסתובבה כדי לצאת מהחדר ופגשה במראה שמולה. מסתכלת בבואתה קיילה ראתה משהו על המראה חוץ מאת עצמה, היא הדליקה את האור והתקרבה.
על המראה, כתוב באדים, התנוססה מילה בודדת.
תברחי.
YOU ARE READING
אין לך סוף
Fantasyאנחנו לא חושבים מעבר. אין לנו סיבה. בגיל צעיר כבר יצקו לנו מה נכון ומה לא. אבל אולי,רק אולי,פה התחלנו לטעות? קיילה היא נערה מתבגרת וחיה את חייה בצורה הכי נורמלית שאפשר. בגיל צעיר היא כבר הפסיקה להאמין בסנטה או בפיית השיניים אבל ברגע שמשפחתה עוברת די...
