"קיילה קומי" אנג'ל ניערה את זרועה של קיילה והאיצה בה להתעורר ולקום. קיילה פתחה את עינייה, היא נרדמה במושב האחורי יחד עם שרון. באמצע הנסיעה היא הבחינה שאחותה שקטה ואינה שואלת שאלות על כך שאנג'ל שייכה עצמה למלאכים והיא הביטה ממושבה ליד הנהג לכיוון אחותה וראתה אותה בוכה בשקט. הן עצרו את הרכב כדי שקיילה תוכל לעבור ולשבת עם אחותה ולהרגיע אותה. התוצאה היתה שגם היא מיררה בבכי ולבסוף שתיהן נרדמו, מחובקות על המושב האחורי. עכשיו קיילה העירה את שרון ועזרה לה עם כתפיות התרמיל. הן עמדו בשולי יער, אף אור לא נראה מלבד הירח וקיילה הניחה שהן יצאו מן העיר. "לאן עכשיו?" שאלה את אנג'ל וזו הצביעה לכיוון השביל המתפתל לכיוון היער. הן החלו לצעוד, נעזרות אחת בשניה לעבור מעל עצים שנפלו והרימו אחת את השניה כשמישהי כשלה משורש חשוף או אבן. הן שתקו כל הדרך. כל אחת ומחשבותיה שלה. אנג'ל הפריעה לשקט כשהודיעה שיורדים מן השביל ומתחילים לטפס במעלה ההר. הן עצרו רק למנוחה מהטיפוס או לשתיית מים ומיד אחר כך המשיכו. קיילה שמה לב לאנג'ל המסתכלת לצדדים ולאחור וזה גרם לה להיות עירנית יותר. לאחר כזמן שנראה כמו נצח הן הגיעו לשטח מישורי וראו את סוף היער. הן יצאו ממנו והגיעו לקצה צוק. הן התקרבו לקיצו והביטו מטה. חוץ מצמרות העצים הן לא ראו דבר. השמש החלה לזרוח מאחוריהן אבל עדיין היה חשוך בשביל לראות משהו. "אז.. מה עכשיו?" שאלה שרון. "עכשיו ניפול" אמרה אנג'ל. ועוד לפני שאחת מן האחיות הגיבה, דחפה אותן אנג'ל בכוח משפת הצוק. מביטה בהן בנופלן. שרון צרחה ונופפה בידיה, שורטת את האויר ומנסה לתפוס במשהו. בכל דבר. קיילה רק בהתה, ראתה את אנג'ל מתרחקת ממנה ככל שנפלה יותר. היא התהפכה באויר, רואה את האדמה קרבה אליה בכל שניה. רגע לפני שפגעה באדמה שמעה קול בראשה 'תישארי רגועה. זה כבר נגמר.'היא הביטה אל שרון ובשבריר שניה ראתה שגם היא שמעה את הקול. הקול של אנג'ל. רגוע ושלו.
ואז חבטה.
הכל החשיך.
והמחשבה האחרונה של קיילה היתה, שזה לא כאב כל כך.
YOU ARE READING
אין לך סוף
Fantasyאנחנו לא חושבים מעבר. אין לנו סיבה. בגיל צעיר כבר יצקו לנו מה נכון ומה לא. אבל אולי,רק אולי,פה התחלנו לטעות? קיילה היא נערה מתבגרת וחיה את חייה בצורה הכי נורמלית שאפשר. בגיל צעיר היא כבר הפסיקה להאמין בסנטה או בפיית השיניים אבל ברגע שמשפחתה עוברת די...
