'אם יש כאב נוראי בעולם, זה הכאב כשמים נכנסים לאף' חשבה שרון כשהכרתה חזרה אליה. היא מצמצה בעיניה, מנסה לגרש את הטיפות שנשארו על ריסי עיניה. קיילה שפכה אליה מים כדי להעיר אותה. היא התיישבה על האדמה הקרה, איבריה נוקשים וכואבים מהשכיבה על קרקע קשה "בוקר אור לך" שמעה שרון אל קיילה אומרת. היא הסתובבה לעבר אחותה שתמכה בגבה. "היי" קרקרה שרון, היא ניסתה לדחוף אויר דרך אפה כדי לגרש את הטיפות התקועות. "מרגישה בסדר?" שאלה קיילה ושרון הנהנה בתגובה. "יופי, לרגע נבהלתי כשלא התעוררת". שרון מתחה את איבריה, בודקת שהכל שלם. "לא, הכל טוב אצלי" אמרה וקמה. היא הביטה סביבה ואז הרימה ראשה. הן אומנם עמדו באמצע יער, דומה ליער שהיה מתחתן כשעמדו על הצוק. אבל כעת כשהביטה לשמיים לא היה סימן לקיר האבן העצום "קייל..?"
"המממ?"
"איפה ה.. הר.. שנפלנו ממנו?"
קיילה הרימה ראשה לאותו כיוון אליו הסתכלה אחותה הקטנה "הממ.. אני לא באמת יודעת.. אנג'ל אמרה שעברנו בשער אז כנראה שאין הר בצד הזה של העולם" דבריה נשמעו לא כל כך הגיוניים באוזניה של שרון ולרגע אחד בלבד היא שכחה מכל הסיפור הזה של עולמות נסתרים ושערים נפתחים. "אם כבר מדברים על אנג'ל הינה היא" הבנות התקדמו בזריזות אל עבר חברתן. " יש אגם במרחק הליכה מכאן" אמרה להן אנג'ל כשנפגשו והשלושה החלו בצעידה כאשר אנג'ל מובילה בראש.'מי ידע שזה יהיה כל כך קשה' חשבה לעצמה קיילה בתסכול כשהדג השלישי חמק מידיה. היא עמדה במי האגם כשהמים מגיעים עד ירכיה ונאבקה בדג החלקלק שאנג'ל הצליחה ללכוד ברשת שהכינו מחולצה קרועה. לבסוף הצליחה לאחוז בו לרגע וקיילה זרקה אותו אל האדמה הקרובה. "מצויין" אמרה לה אנג'ל והתקרבה לקראתה. "בואי ננסה לתפוס עוד כמה עד ששרון תחזור מלאסוף עצים. במילא עומד להחשיך ואין לי מושג מה נמצא במים האלה בלילה" למשמע דברים אלה הביטה קיילה בחשש לעבר רגלייה הטבולות במים. הן נאבקו בעוד שלושה דגים עד ששרון חזרה, מוטשת, עם ערמת עצים גדולה בידיה וקיילה חיטטה בתרמיל בשביל למצוא גפרורים. הן הצליחו ליצור עמרה מזרדים ועצים עבים והדליקו את האש. מניחות את הדגים קרוב ללהבות. "אז אנג'ל.. " אמרה קיילה לאחר שהתיישבו סביב המדורה
"הממ?"
"עברנו את השער.. מה עכשיו?"
אנג'ל בהתה רגע בלהבות לפני שהביטה אל קיילה "אנחנו צריכות להגיע לעיר העילית. נמצא שם את משגיחי המלאכים ונעמיד אותך למבחן"
"מה זה?!" קיילה הרגישה את פיה מתייבש "מה מבחן? איזה מבחן?!" היא התחילה להילחץ וקולה טיפס באוקטבות. "תירגעי!" ניסתה אנג'ל להרגיעה והסבירה "זה מבחן שבודק אותך פנימית.. אני לא לגמרי יודעת איך זה עובד. רק מלאך בדרגה גבוהה יכול לעשות דבר כזה. בשורה תחתונה זה בוחן האם את מתאימה או לא"
"ומה יקרה לה אם היא לא תתאים?" שאלה שרון שעד עכשיו ישבה לצד קיילה בשקט.
אנג'ל הביטה בהן עם עצב בעיניים "יגרשו אתכן חזרה לעולם הגשמי. ישכיחו מכן כל מידע לגבי העולם הזה, המלאכים ואפילו אותי. למרות שאני אהיה נוכחת..". קיילה הביטה בחברתה ומעט עצבות התגנבה לליבה. היא לא תזכור את העולם הזה? את אנג'ל בתור מלאך ואת כל מה שחוותה עד עכשיו? ישנו לה את הזיכרון? עצם החשיבה שמישהו יכנס לראשה וישחק לה במחשבות גרם לשערות עורפה לסמור. היא ניערה את ראשה כדי להתנער מהתחושה והושיטה יד לעבר הדג שהפך מוכן לאכילה
YOU ARE READING
אין לך סוף
Fantasyאנחנו לא חושבים מעבר. אין לנו סיבה. בגיל צעיר כבר יצקו לנו מה נכון ומה לא. אבל אולי,רק אולי,פה התחלנו לטעות? קיילה היא נערה מתבגרת וחיה את חייה בצורה הכי נורמלית שאפשר. בגיל צעיר היא כבר הפסיקה להאמין בסנטה או בפיית השיניים אבל ברגע שמשפחתה עוברת די...