Surviver - שורדת

פרק 7

נכנסתי לחדר, ולהפתעתי הוא היה ריק. אביגיל ושקד היו אמורות להיות כאן אבל משום מה, הן לא פה.

הפיקניק עם לירן היה מדהים, ובכללי לירן.. הוא פשוט מדהים. אני לא יודעת מה אלו הרגשות האלו שאני מרגישה אליו, מצד אחד אני מרגישה בטוחה שאני לידו ומצד שני התלהבות והרצון הזה להיות לידו, אבל גם למדתי לא לסמוך על אף אחד, ככה שמעוד צד אני מרגישה שאסור לי להיות לידו, וגם.. אני לא יודעת מהי ההרגשה הזאת, מהי תחושת ה'אהבה' שכולם אומרים שהיא הכי מדהימה בעולם.

אני זוכרת משפט אחד שאמי אמרה לי פעם עם אהבה, ששווה למות בשביל אנשים שאתה אוהב, אבל אני אף פעם לא הבנתי למה היא התכוונה, תמיד אמרתי שיבוא יום וכל משפט שהיא אמרה לי אני אחווה על בשרי ואני אבין אותו, עם הזמן אני מתחילה לחוות כל דבר כזה, אך עם לירן.. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אני פשוט מרגישה איתו טוב, טוב לי לידו.

"אמרתי היי.״ אביגיל קטעה את מחשבותיי ומבלי ששמתי לב היא ושקד נכנסו לחדר. "היי, איפה הייתן?" שאלתי. "איפה אנחנו היינו? איפה את היית?" שקד שאלה ושילבה את ידייה. "אני כבר יודעת עם מי, עם לירן.״  אביגיל מיהרה להגיד בחיוך שובבי, "תמחקי את החיוך הזה מהפנים אביגיל, לא קורה בינינו כלום," אמרתי אבל הרגשתי כאילו אני משקרת לה משום מה, ואני אפילו לא יודעת למה.
"סתם פשוט בילינו יחד." אמרתי ואביגיל עשתה מבט של 'כן כן' כאילו מאמינה לי, אבל לא באמת.

"טוב, מה שתגידי. העיקר לי יש דייט היום בערב." למזלי אביגיל מהר מאוד שינתה את הנושא וחיוך ענק עלה על פנייה. שקד הסתכלה עלייה מופתעת. "מי זה?" שאלה. "אחד, לא מהפנימייה. גר אבל עשר דקות מפה," אמרה בחיוך ענק. "בן כמה הוא?" המשיכה לתחקר אותה. "גדול מאיתנו בשנה." אמרה. "ו...?" שקד שאלה מחכה לשמוע עוד תשובות ויכולתי לראות שהיא מאבדת קצת את הסבלנות שלה, לא שהבנתי למה. "וזהו, הוא ממש חמוד והיום אני הולכת לפגוש אותו בפעם הראשונה, תאחלו לי בהצלחה. הלכתי להתקלח, צ'או." אמרה ונכנסה למקלחת.

"אני לא מאמינה." הצלחתי לקרוא את שפתייה של שקד שדיברה בלי קול. "מה את לא מאמינה?" שאלתי והיא הרימה אלי את מבטה, מופתעת כנראה שהבנתי אותה. "מה?" שאלה כתמימה. "אני ראיתי אותך, למה את לא מאמינה?" שאלתי והיא פשוט עשתה לי מבט ויצאה מהחדר. לא שהבנתי למה.. ואני גם לא חושבת שאני אי פעם אצליח להבין למה, אלא אם כן היא תתחיל לדבר קצת ולשתף עוד טיפה ממה שהיא משתפת.

בכללי שקד היא ילדה מסתורית ולא מפוענחת, אדישה וחסרת סבלנות. הלוואי והייתי יכולה לגרום לה קצת להיפתח..

"תאחלו לי בהצלחה, ביוש." אביגיל אמרה מחויכת מאוזן לאוזן ואי אפשר היה לא להרגיש בהתרגשות שלה ויצאה לפגוש את אותו הבחור שמקודם דיברה עליו, והשאירה אותי.. לבד.

באתי להישכב במיטה והרגשתי כאילו אני עוד שנייה נרדמת אך הדלת נפתחה בחוזקה ושקד הייתה שם. "סליחה אם הבהלתי אותך." אמרה וסגרה את הדלת שפגעה בקיר ונשכבה במיטתה.