Surviver - שורדת

פרק 16

-נקודת מבט לירן-

הרגשתי שאין לי אוויר, הרגשתי שהדבר היחיד שאני רוצה לעשות עכשיו זה למות. לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי כאילו אני מת. לא.. זה לא יכול להיות, בבקשה תגידו לי שזה שקר אחד גדול, בבקשה.

~כמה שעות לפני~

קמתי בבוקר, החיוך שהיה על פניי.. היה החיוך הכי גדול שאני אי פעם חייכתי, חיוך מרוצה מאוזן לאוזן, חיוך של שמחה והתרגשות.

אתמול, פעם ראשונה מתחילת הקשר שלי ושל אלה, התנשקנו פעם ראשונה. אין לי מילים כדי לתאר את ההרגשה המדהימה כששפתי נגעו בשפתיה.

אין לי מילים כדי לתאר את איך הרגשתי כשהיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי.

אלה? הילדה המדהימה בעולם, שבחיים לא ידעה מהי אהבה.. אוהבת אותי. אני אוהב את הילדה הזאת, אני רוצה שהיא תהיה בחיים שלי תמיד, אני רוצה לשמור אותה אצלי ולאחוז בה עד סוף חיינו, בתקווה שגם אחריהם נהיה יחד.

קמתי מהמיטה, הלכתי לצחצח שיניים והלכתי בצעדי ענק לחדרה של אלה. הדלת הייתה סגורה, עדיין ישנה? דפקתי בדלת כמה דקות אך לא היה מענה. מישהי פה ישנה חזק.. פתחתי את הדלת ולהפתעתי התגלתה בפניי מיטה ריקה. אז היא ערה?

ירדתי למטה לסלון, אולי היא שם. וגם שם היא לא הייתה, אז הלכתי למטבח, שגם שם היא לא הייתה. איפה היא יכולה להיות?

אלון היה במטבח, עסוק בשיחות בפלאפון שלו וכשהבחין בי כשנכנסתי מיהר להשתתק וללכת מהחדר. מוזר..

שמתי לי קורנפלקס בקערה וישבתי לאכול, כמה דקות אחריי ירד גם עידן ועשה בדיוק כמוני והתיישב לידי. התחלנו לדבר שיחות חולין רגילות עד שחשבתי שאולי עידן יודע איפה אלה.

"תגיד, אתה יודע איפה אלה?" שאלתי. "ישנה בטח, לא?" שאל ואני הנדתי את ראשי לשלילה וגבותיי התכווצו, איפה היא יכולה להיות אם לא בחדר שלה או בבית עצמו?

"לא ראית אותה?" שאלתי. "לא.. למה קרה משהו?" שאל כשהבחין באי נוחות שלי. "היא לא הייתה בחדר שלה, וזה קצת מוזר. כי רק בוקר.." מלמלתי והיה נראה שגם עידן מתחיל להיות לא נינוח.