Surviver - שורדת

פרק 6

"בר און?" שאלתי מופתעת והוא הינהן. "למה את המומה?" שאל וציחקק, "לא סתם, זה פשוט גם השם משפחה שלי.." מלמלתי. "מגניב, מי יודע, אולי אנחנו משפחה," צחק ואני גיחכתי. "כן אולי." אמרתי.

"היית קצת מופתעת שגילית שיש לכם אותו שם משפחה, מה זה לא בסדר? יש הרבה כאלה. מה זה בגלל שאבא שלו מאפיונר?" לירן שאל כשליווה אותי לחדר. "לא, מה פתאום," גיחכתי, "פשוט זה מוזר. אני זוכרת במעורפל משהו לגבי משהו שאמי אמרה לי, אני לא בדיוק זוכרת. ואני גם לא בטוחה שהיא אמרה לי את זה, אלא שמעתי אותה אומרת. הייתי קטנה, אני אנסה להיזכר. אבל זה קשור בשם משפחה שלי, במישהו מהמשפחה. אני אנסה להיזכר," אמרתי והוא היה נראה לא מבין. "בסדר, מה הקשר לשם משפחה שלכם?" ציחקק כשנראה שהוא לא מצליח לקלוט ולא רוצה לצאת דפוק. "כי.. אני צריכה לבדוק את זה, לא חשוב. אני רק רוצה לבדוק שאין קשר משפחתי ביני לבין עידן," אמרתי והוא מצמץ את עיניו עדיין לא קולט, "וגם אם יש, מה הבעיה?" שאל מנסה להיכנס לכל פרט קטן, מהדברים שיכולים לשגע אותי כל השאלות האלה. "אם יש בינינו קשר, אז אולי אני אוכל לגלות מי זה אבי, אני לא מכירה אותו כמו שאתה יודע, ואולי הוא יודע או קשור לרצח אמי, אני לא יודעת. אני רק רוצה לברר את זה, עכשיו די עם השאלות בבקשה." התייאשתי לבסוף ולירן היה נראה שהוא הבין ושתק.

"אני מוכן לעזור לך אם את רוצה," לירן עצר אותי לפני שפתחתי את הדלת לחדר. "במה?" לא הבנתי. "לבדוק אם באמת יש קשר משפחתי בינך לבין עידן," אמר וגילגלתי את עיניי במחשבה שעשיתי טעות שסיפרתי לו. "אל תדבר שטויות, אני לא צריכה עזרה," אמרתי בטוחה בעצמי. "טוב, אז בואי נראה אותך עכשיו מנסה לגלות פרטים על ילד שאת בקושי מכירה, לעומת ילד שנמצא איתו כבר מספר שנים," אמר ונשפתי אוויר מפי באנחה, הוא צודק ואני יודעת את זה. אני צריכה איתי מישהו שמכיר את עידן, אני לא רוצה לערב גם את עידן בזה ולכן אני צריכה מישהו שיודע עליו דברים ושנמצא לידו, ואם לירן כבר יודע על זה, אז.. אני לא מוצאת למה לא להשתמש בו. כי בסך הכל אם אני אגלה שבאמת יש קשר משפחתי ביני לבין עידן, אני אוכל למצוא את אבא שלי, ולדעת מי הוא פעם ראשונה בחיי. ובמיוחד, לנסות לגלות עוד פרטים על אמי, ממי היא ברחה, ולמה, ולמה אני עכשיו בורחת ממי שרדף אחריה. זה יעזור לי בהכל, ואולי.. אולי אני אוכל לדעת את האמת לאחר הכל. "צודק, בוא נתחיל.״

נכנסתי לחדר, אני ולירן קבענו שהוא עכשיו יחזור לחדרו וינסה לברר עוד פרטים על עידן ועל משפחתו, אני מאוד מקווה שהוא יעשה את העבודה כמו שצריך ושלא טעיתי שהוא איתי.
"שלום לך, בקושי את איתנו כבר," אביגיל אמרה וקפצה עליי בחיבוק, ילדה חברותית ביותר. "היי, כן. פשוט הייתי עם לירן קצת," אמרתי ואביגיל עשתה קולות של 'הוו' ברקע, ולא הבנתי למה, הסתכלתי עליה במבט לא מובן והיא ישר ציחקקה. "היא רוצה להביע בקולות האלה שמתפתח ביניכם משהו," שקד מיהרה להסביר בחוסר סבלנות וגילגלה את עינייה ואני ציחקקתי. "לא מתפתח כלום ואל תדאגי, אני גם לא יודעת איך זה, ואני לא יודעת מה זה בכלל, אז.." באתי להמשיך לומר ואביגיל קטעה אותי "היו לך פרפרים בבטן?" שאלה וגבותיי הצטמצמו מאי הבנה, "מין התרגשות כזאת בבטן?" מיהרה להסביר את עצמה והרגשתי שלחיי מתחממות כשנזכרתי בקרבה שהייתה בינינו ומה שזה גרם לי להרגיש, "את מסמיקה," שקד התקרבה אליי ונגעה בלחיי. "אז כן מתפתח ביניכם משהו! ידעתי!" אביגיל צעקה בהתלהבות וניסיתי לפענח את מבטה של שקד. "לא מתפתח בינינו כלום, אל תדברו שטויות. אני לא יודעת בכלל מה זה הרגש הזה שדיברתן עליו, אהבה.. אני אף פעם לא התנשקתי כמו שאמרתן, שום דבר. אני לא יודעת מה זה תחושה של חבר או כל דבר אחר שאתן כבר מנוסות בו. אז ככה שלא מתפתח כלום," אמרתי ואביגיל גילגלה את עינייה, "אז עכשיו את מתחילה לגלות מה זה אומר, את בת אדם. זה הגיוני שמתישהו את תתחילי באמת להרגיש רגשות כמו כולם ולהתנהג כמו כולם," אמרה. "לשם שינוי אני מסכימה עם אביגיל." שקד אמרה ואני פשוט התיישבתי שם חסרת אונים, מנסה להבין אם מה שהן אומרות באמת נכון. אני ולירן? אפילו לא חשבתי על זה, ואת האמת היא.. שאני טיפה חוששת מזה.