"מלחמת העולמות"

פרק 21

אמי:
"אתה יודע שאני יכולה ללכת נכון?" אני אומרת ללידור שהחליט להרים אותי בסגנון "הרמת כלה" והחל לעלות במדרגות.
"אני יודע אבל אני מעדיף שלא. לא שמעת את הרופאה? עדיף שלא תתאמצי בכלל" הוא עונה, עוצר לשניה מביא לי נשיקה קטנה על השפתיים וממשיך לעלות.
"כן המפקד" אני עונה בציניות וצוחקת.
עבר שבוע מאז הניתוח. בסוף לא שיחררו אותי לקראת סוף השבוע אבל יומיים אחרי גם בסדר.
הסדקים שנוצרו בצלעות מתחילים להתאחות, הניתוח לא הזדהם ואני נושמת פחות או יותר בסדר אז הינה אני מול הבית שלי או ש...לא?
אני מביטה מבולבלת בלידור שמכנס אותי לביתו.
"לידור, האני? הבית שלי שם" אני אומרת ומצביע לכיוון ביתי
"אני יודע" הוא אומר וסוגר את הדלת עם הרגל
"ובכל זאת?"
"את באמת חושבת שאתן לך להיות לבד עכשיו? את עדין פצועה וצריכה שמישהו ישגיח עליך" הוא עונה
"איך הגעת למסקנה הזאת שאני צריכה השגחה?" אני שואלת והוא מניח אותי על המיטה
"נשמה אני חושב שקול ההגיון שלך נפגע יותר ממך" הוא אומר ונעמד
"סליחה?"
"אמי" הוא אומר ברצינות ורוכן מעליי "ומה אם הם יחזרו?"
על זה לא חשבתי.
"לא חשבת על זה נכון? נו בשביל מה אני כאן" לידור אומר וחיוך גדול נפרש על פניו "תני לי לפנק ולטפל בך עד שתחלימי לחלוטין".
"טוב בסדר" אני עונה כנועה.
"יופי. עכשיו תפשטי את החולצה" הוא אומר ומרים לי את החולצה.
"למה?" אני עוצרת אותו
"כדיי לכבס אותו. את רוצה להשאר עם הריח של הבית חולים על עצמך?"
"יש בזה משהו" אני אומרת ופושטת את החולצה בזהירות. עדין כואב לי להרים ידיים.
לידור מוציא מגבת מהארון, יוצא מהחדר וחוזר אחרי דקה עם בגדים נקיים שהוציא מהתיק שלי ומגבת.
"אני שם הכל במקלחת. כנסי להתקלח." הוא אומר ויוצא מהחדר
"אממ..לידור?" אני קוראת לו בחזרה תוך כדיי שמורידה את המכנסיים
"אה?" הוא חוזר לחדר, מסתכל עליי במבט אומלל ונאנח בקול
"מה?" אני שואלת
"זה פשוט לא הוגן" הוא נד בראשו
"מה? מה קרה?" אני מסתכלת מסביבי כדיי להבין מה הוא רוצה
"את על מיטה רק בתחתונים וחזייה ולי אסור לפרק לך את הצורה. זה לא הוגן"
אני מביטה בו כמה שניות ומתפרצת בצחוק "יואו, כואב לי לצחוק" אני אומרת תוך כדיי ומנסה לשאוף אוויר.
"תצחקי על בן-אדם חרמן ובודד" הוא מתבכיין.
"חרמן סבבה, אבל בודד? מה אני עז?"
"לא טפשה. אבל אני לא יכול לעשות לך כמה דברים שעולים לי לראש.."
"אתה יכול לעזור לי להתקלח. אני בכל זאת צריכה עזרה בזה" אני אומרת לו ומקפיצה גבה שובבה.
"אמממ מפתה מאוד" הוא מביט בי במבט חודר. עיניו יורקות תשוקה וחיוך ממזרי מתפרש על פניו. יש לי הרגשה מוזרה כזו שלא אשכח כל כך מהר את המקלחת הזו.
לידור מכניס אותי למקלחת ומתחיל לפשוט את בגדיו
"מה אתה עושה?" אני שואלת מופתעת
"מקלח אותך" הוא עונה, מוריד את הבוקסר שלו ומשחרר את הזין שכבר די עומד לחופשי.
"נשמה אם תמשיכי לנעוץ בו מבטים אכנס אליך למרות שכואב לך" הוא אומר בקול מגרה ונכנס למקלחת.
"קשה לי להאמין שתעשה את זה" אני אומרת ומלטפת את חזהו ובטנו, משרטטת מעגלים על השרירים שבולטים לו
"צודקת. לא אעשה זאת אבל אני יכול לעשות משהו אחר" הוא אומר, מרים גבה ופותח את המים
"פאק. זה חם" אני צועקת
"את רצינית? זה עוד נחשב אצלי קר!"
"אתה מתקלח במים רותחים? אתה לא נורמלי! אין מצב"
"ואו את ממש בת!" הוא מצהיר
"כן, תודה את זה גם הכוס שלי יגיד לך! תסובב את זה למים הקרים. אני לא מתקלחת במים חמים"
"אני לא מאמין" הוא ממלמל לעצמו ומסובב את הברז לכיוון השני "יותר טוב?"
"טעון שיפור אבל נסתדר"
"את לא נורמלית" הוא מסנן ונושק לשפתיי
"ותראה איך אתה אוהב אותי" אני אומרת בחיוך מנצח
"כן, גם זה"
"סליחה? חצוף" אני אומרת ומכה אותו בכתפו
"סתם סתם אני אוהב אותך" הוא אומר בחיוך
"באמת? תוכיח" אני אומרת ומשלבת את ידיי על חזי
"את רוצה הוכחה? מה? משהו כזה?" הוא שואל ונשימתי נעצרת.
לידור שולח את אצבעו כנגד איברי וצמרמורת עוטפת אותי. הוא משעין את גופי על אריחי המקלחון הקרירים ולוחש לי באוזן "תפשקי את הרגליים" ואני כמו חיילת ממלאת אחר פקודתו ומפשקת את רגליי "ילדה טובה" הוא אומר בחיוך "ועכשיו תרגעי ותני לי להוכיח לך עד כמה שאני אוהב אותך" הוא לוחש ונושך קלות את תנוך אוזני.
אני לוקחת נשימה עמוקה ועוצמת את עיני.
מים פושרים נוטפים מעליי ואצבעות הקסם של לידור משחקים עם הדגדגן. הרגש עילאית!
"אומיגאד" אני פולטת כמעט ללא אוויר. הלשון שלו צללה הישר למצוקות העונג שלי ואצבעו שינתה כיון וחדרה אליי "פאק" מתי הוא הספיק להתכופף
הוא מלקק ושואב את איברי עם פיו במרץ וחודר אליי עם אצבעו, בידו הפנויה הוא מלטף את בטני ולאט לאט עולה לשדיי,עוטף אחד מהם ומשחק עם הפיטמה.
אני שעונה על הקיר ונותנת לו להפוך את גופי לג'לי שמאיים כל דקה לגלוש החוצה ולהפוך לשלולית.
"אהה" אני מתחילה להתנשף ולגנוח בשקט וזה רק ממריץ את לידור והוא מוסיף לחגיגה עוד אצבע לתוכי. "ואו" אני מקמרת את גבי, יד אחת אני מניחה על הקיר מנסה להחזיק אותי יציבה ועם היד השניה אני מלטפת את ראשו
"את אוהבת את זה?" הוא מפסיק לשניה ושואל ואני מהנהנת כי לדבר אני לא מסוגלת כרגע "יופי" הוא אומר וצולל שוב בין רגליי.
אני מתחילה להרגיש איך גופי נדרך ונמתח לבאות, איך הלחץ שהתגבש בבטני יורד לאיזור חלציי ומחכה להתפוצץ לחלקים קטנים קטנים
אני נועצת את ציפורניי בכתפו ונושפת את שפתי התחתונה "אל.." אני אומרת בנשימה עצורה.
לידור מפמפם יותר מהר ולא מפסיק לרגע לשחק עם לשונו.
אני זורקת את ראשי לאחור ופוגעת בקיר שמאחורי אבל זה לא אכפת לי כי האורגזמה מאיימת לצאת ועוד קצת היא משתחרת לחופשי, רק עוד קצת.
אני מתחילה לגנוח בקול, נשימותיי מהירות וליבי דוהר
"פאקק" אני משחררת חצי צעקה חצי גניחה ושומטת את ידי מכתפו
אני שומעת אותו צוחק כנגד איברי והוא מתרומם
"עכשיו הבנת עד כמה שאני אוהב אותך?" אני לוחש באוזני ואני שוב עוצמת את עיני, מנסה להסדיר את נשימותיי ובעיקר לנסות לא לקרוס כאן.
לידור מחזיק אותי ממותני ונושק לפטמותיי, אחת אחרי השניה ואז לשפתיי
"שמח שנהנת" הוא אומר וצוחק קלות
"וואוו" אני מצליחה להגות מילה, טוב, כמעט מילה והוא שוב צוחק .
אני פוקחת את עיני ורואה את לידור רטוב מהמים שזורמים עלינו מחייך את החיוך הכי יפה ותשוקה מדגישה יותר את עיניו הכחולות
"תודה" אני ממלמלת ומניחה את ראשי על חזהו. הוא מלטף את שיערי ואומר "בשבילך הכל."
אחרי האקט המטורף הזה אנחנו מסיימים להתקלח והוא משכיב אותי לישון. הצעתי לו פינוק כי הזין שלו עוד שניה מתפוצץ. בחיי הוא כאילו ממש התחנן שאגע בו ואגאל אותו מייסוריו אבל לידור לא הסכים ואמר שזה עוד יקרה אבל לא היום.
הוא עלה ביחד איתי למיטה ונרדמנו יחד.