פרק 8 - מצטערת

38 6 0
                                    

~נקודת מבט אנה~
יובל שלח לי הודעה, הוא רוצה שניפגש.
עניתי לו: "היי יובל, הייתי שמחה להיפגש אבל אני לא יכולה, אני נשארת בבית לטפל באח שלי הקטן".
"אוקיי, לא נורא פעם אחרת".

~נקודת מבט כללית~
לירון ואריק בנתיים ביחד. מאז אותו ערב במועדון הם התחילו להיפגש בעיקר כי יובל אמר ללירון כל פעם ללכת לאריק ולהתקרב אליו

~יום למחרת~
~נקודת מבט אנה~
הייתי בבית עם אח שלי הקטן - טום.
ראינו ביחד טלוויזיה - טלטאביז, ערוץ הופ.
אני אוהבת להיות עם אח שלי הקטן.
דפקו בדלת.
טום לא רצה שאני ילך לפתוח, הוא רצה שאני אשאר איתו.
פתחו את הדלת לבד, שיט שכחתי לנעול, זה היה יובל.
מה הוא עושה פה?!?!?!
"יובל? מה אתה עושה פה?" שאלתי כשטום ליידי לא מבין מי זה.
"באתי להיות איתך כשאת שומרת על אח שלך, שלא תהיי לבד", הוא אמר.
לא ביקשתי ממנו לבוא!! למה הוא בא בלי הזמנה?!
"זה בסדר שאני אשאר ואהיה איתכם?" הוא שאל.
"כן.." עניתי בטיפת התלהבות למרות שכמעט מתתי מבפנים.
טום אוהב לשאול כל אחד מי הוא מהטלטאביז. אני תמיד אומרת לו שאני פה, הטלטאביז האדומה, זורמת איתו ועם המשחק שלו.
הוא שאל את יובל, יובל אמר שהוא לא מכיר את השמות או את התוכנית הזאת ושהוא פשוט הירוק.
יובל נשאר הרבה זמן. חיכיתי שהוא ילך, רציתי ללכת לאריק ולבקש סליחה על כל מה שהיה, הוא חשוב לי.
היה שלב שאמא שלי כתבה לי שהיא עוד מעט מגיעה. זה היה תירוץ טוב בשביל לגרום ליובל ללכת.
"אמא שלי אמורה להגיע, זה בסדר אם נשלים את הפגישה בפעם אחרת?" שאלתי.
"כן ברור. ביי אנה" הוא הביא לי חיבוק והלך.
אמא שלי הגיעה. אמרתי לה שאני הולכת וכבר באה.
הלכתי ברגל לבית של אריק.
הגעתי, דפקתי בדלת. אף אחד לא ענה.
הדלת הייתה פתוחה אז נכנסתי.
עליתי למעלה לחדר שלו והיו משם רעשים מוזרים. דפקתי בדלת החדר שלו.
והוא יצא משם שהחולצה שלו קצת פתוחה. לא הבנתי כל כך.
"אריק רציתי לומר לך שאני מצטערת...-"
ונקטעו דבריי כשלירון הזאתי יצאה מדלת החדר שלו ושאלה "מה לוקח לך כל כך הרבה זמן".
הייתי בהלם.
אמרתי לאריק "אני מבינה שאני מפריעה" ועלו לי דמעות לעיניים.
ירדתי מהמדרגות מהר ואריק ישר מאחוריי.
הוא תפס לי את היד ואמר:
"אנה תסלחי לי אני מצטער"
"תעזוב אותי, העיקר אני באה להצטער ולהגיד לך שאני... עזוב לא משנה! לא מבינה בכלל בשביל מה באתי לפה! אתה בדיוק כמוהו!!!"
והלכתי משם...

LOVE JUST HURT USWhere stories live. Discover now