כל כך התעצבנתי.
למה יובל חייב להדחף בכל דבר שקשור אליי ואל אנה?
עד שהכל טוב בנינו הוא חייב להרוס הכל?!
"יותר נכון מה אתה עושה פה?" יובל שאל והשאלה הזאת עוד יותר העלתה לי את העצבים.
"שמע אחי, אין לי כוח לריב איתך על זה עכשיו. אני יסכם הכל במשפט אחד.
תתרחק מאנה אוקיי?" אמרתי לו בכעס.
"אריק מי בדלת?" אנה שאלה ובאה.
היא ראתה את יובל.
"יובל? מה אתה עושה פה?" היא שאלה מופתעת.
~נקודת מבט אנה~
נחמד שיובל בא להביא לי פרחים וכל זה, אבל נראהלי שזה ממש מעצבן את אריק..
"באתי להגיד לך מזל טוב אבל אני מבין שהקדימו אותי...."
הוא אמר עצוב והתחיל ללכת.
כאב לי לראות אותו ככה מבואס, בכל זאת לא נעים..
יצאתי מהבית בשביל לקרוא לו. לפני שהספקתי לצאת מהדלת אריק עצר אותי ואמר:
"תביני אנה, אני מכיר את יובל לא מהיום. אל תתני לו להרוס את מה שרק התחיל בנינו!"
"אני לא אתן לו, אני ויובל רק ידידים. פשוט לא נעים לי לתת לו ללכת ככה בצורה כזאת. זה טיפה מגעיל"
והוא נתן לי ללכת, הוא חיכה מחוץ לדלת.
יובל עוד לא יצא מהשער - יש לי חצר יחסית גדולה..
"יובל חכה!" צעקתי אליו.
הוא הסתובב עם חצי חיוך.
"מה?"
"אני באמת מצטערת על כל מה שהיה שם"
והוא תפס אותי ונישק אותי.
ניסיתי לדחוף אותו אבל הוא תפס בי בחוזקה.
וכל זה קרה מול המבט של אריק.
~נקודת מבט אריק~
הוא נישק אותה?!
לא ממש לא.
אני לא אתן לו את התענוג להרוס לי גם את הקשר הזה!
רצתי לכיוונם ודחפתי אותו מאנה.
הרבצתי לו, רציתי שימות.
נתתי לי אגרופים בפרצוף, בבטן, בכל מקום אפשרי.
אנה ניסתה לעצור אותי אבל לא הצליחה.
יובל ניסה להרביץ לי אבל אני יותר חזק ממנו.
תפסתי אותו בחולצה והרמתי אותו קצת. אמרתי לו שלא יעז להתקרב עוד פעם לאנה אחרת אני לא ירחם.
והוא עף משם.
~נקודת מבט אנה~
נכנסנו לבית.
"אתה יודע שלא היית צריך לעשות את זה" אמרתי לו.
"אנה, הוא נישק אותך מול הפרצוף שלי ועוד בכוח. נראהלך שאני אתן לו?!"
"אני מבינה אותך אריק. גם אני ממש כועסת. אבל זה לא שווה את זה אם זה לא היה אמיתי מבחינת שני הצדדים.."
"אנה, את אהבת חיי. לא מוכן שהוא ייגע בך! לא מוכן שאף אחד ייגע בך או ייפגע בך. בעיקר לא הוא."
נתתי לו נשיקה וחיבקתי אותו.
הבנתי אותו בסך הכל.
זה לא סיטואציה נעימה, בעיקר כשזה מול הפרצוף.
הוא הביא לי את העוגה שהוא הכין לי ואמר לי לבקש משאלה.
ביקשתי לחיות איתו לנצח.
לנצח, רק אני והוא.
YOU ARE READING
LOVE JUST HURT US
Romansaהחיוך שלה הורג אותי, עם הגומת חן הזאת שבולטת. השיער הארוך החלק שמגיע עד המותן, העיניים החומות שכל כך יפות לה. האישיות הכובשת שלה, שאכפת לה מאחרים לא רק מעצמה. למה התאהבתי במי שלא אוהבת אותי חזרה?
