לאחר שלושה ימים אריק החליט להופיע.
הוא הגיע לבית ספר. התיישב ליידי ולא אמר מילה. לא ידעתי אם לפנות אליו או להשאיר את המצב ככה, לא ידעתי מה אני אמורה לעשות.
"תגיד.. קרה משהו?"
"לא" ענה במהירות וניסה לסיים את השיחה.
"למה לא הגעת שלושה ימים?"
"לא הרגשתי טוב", אותם תשובות קצרות חוזרות על עצמן.
"אה. עכשיו אתה בסדר?" ניסיתי להמשיך את השיחה, לראות לאן היא תתפתח.
"כן". הוא ענה. לאחר כמה שניות הוא שאל: "איך היה בדייט שלך עם יובל?"
"לא היה בסוף. וזה לא דייט!" אמרתי.
"אה" הוא אמר וחייך.
החיוך הזה היה מוזר. מה הקטע שלו?
המורה חילקה מבחן שעשינו באנגלית.
קיבלתי 100. אריק קיבל 13. 13 זה הציון הכי נמוך שיש, אלה שלא עושים בכלל את המבחן.
"אני מבין שאת טובה בלימודים" הוא אמר.
"בערך.. תודה" עניתי וחייכתי.
"אל תפקפקי בעצמך, את טובה תהיי בטוחה בזה".
"חח די אתה תגרום לי להסמיק" צחקתי.
"גם צנועה וגם חכמה. סחתיין" הוא אמר.
חייכתי ושאלתי "כמה אתה קיבלת?"
"לא עשיתי ת'מבחן"
"מה זאת אומרת?"
"לא עשיתי אותו בכלל, למי יש כוח"
"אמור להיות לך. זה חשוב ציונים, במיוחד בגיל שלנו. בגרויות וכל זה".
"אותי זה לא מעניין".
"זה צריך לעניין" אמרתי לו, " מבחן הבא אני עוזרת לך ללמוד, אתה תקבל מעל 80".
הוא צחק ואמר "את סתם מצפה יותר מדי, אני יקבל 0 אם אני יעשה אותו".
"לפחות ניסית" אמרתי וחייכתי, "עכשיו שקט לפני שהמורה תכעס עלינו".
הוא צחק.
המורה קבעה מבחן לעוד שבוע.
נראה כאילו אריק ממש בעניין של ללמוד ביחד. הוא שאל אותי באיזה יום מתאים לי. קבענו עוד יומיים, חמישה ימים לפני המבחן.
יוצא יום שלישי, אצלו בבית, הוא אמר שהוא יבוא לאסוף אותי.
~יום שלישי~
"לבוא היום ב16:00 בשביל לאסוף אותך?" הוא שאל במרץ.
"כן" אמרתי לו.
"סבבה" הוא ענה.
~יום שלישי 15:50~
התחלתי להתארגן, לא התלבשתי יותר מדי. בסך הכל אני באה אליו בשביל ללמוד.
לבשתי גינס קצר בהיר וחולצה חלקה רגילה בצבע שחור.
YOU ARE READING
LOVE JUST HURT US
Roman d'amourהחיוך שלה הורג אותי, עם הגומת חן הזאת שבולטת. השיער הארוך החלק שמגיע עד המותן, העיניים החומות שכל כך יפות לה. האישיות הכובשת שלה, שאכפת לה מאחרים לא רק מעצמה. למה התאהבתי במי שלא אוהבת אותי חזרה?
