הסחרחורות תוקפות אותי
אחרי לילה קשה וארוך במיוחד
לא זכרתי איך הזכרונות עולים
מכאיבים
סוחטים את הלב.
לא זכרתי איך הם מרוקנים את הלב מכל רגש שבניתי, ומזריקים לתוכו רגשות מרוכזים
בריכוז שממוטט חומות.
הסחרחורות האלו
אלה שלא התגעגעתי אליהן
מזכירות לי
עד כמה הן היו חסרות,
עד כמה ניסיתי להיזכר בהן רק כדי להכאיב לי קצת
להכאיב ואז לברוח.
כי איך אפשר לשנוא מישהו שלא עשה לך דבר?
