כשהכל מתמוטט סביבך
את מרגישה את זה
זה מופיע בכל דבר והקשר
בכל סיטואציה, חפץ או חיה.
מתמוטט
נופל בלי יכולת לקום
בלי יכולת לטפס ולהרגיש את השקט והצחוק שהיו לפני.
את מרגישה איך כולם עוזבים אותך
ואיך שאת עוזבת את כולם
איך העולם הבטוח ממנו הגעת מפורר חתיכה חתיכה
משאיר אותך על פיסת אדמה מול תהום
חתיכה קטנה
רק לך ולעצמך
בלי אדם מסביב
בלי דבר שיכול להגן עלייך מהכאב והפגיעות
ורק אז תוכלי לבנות את השריון שכל כך רצית להשאיר מאחור
תבני אותו עד שתוותרי, עד שתמצאי משהו מספיק חשוב כדי להילחם עליו
למרות שגם עכשיו את נלחמת
על העולם שלך
על מי שאת
על החלומות
על השאיפות
על כל מה שהאמנת שתצליחי להגשים ותספיקי לעשות
על הכל
את נלחמת על הכל
ואת נלחמת מול כולם
על כלום
מתאמצת להכאיב לעצמך
להראות לך כמה את שווה, ובו זמנית כמה את חסרת ערך
חסרת ערך בשביל כולם
ובשביל עצמך.
את הכעס קל לשחרר
את הכאב קשה.
את הרגשות של מה שחסר
את הרגשות של הלבד
תמיד אפשר לשמר.
את משמרת אותם יופי
ואת פוצעת
את כל מה שבנית עד היום.
כל מי שהעריך אותך יפסיק בסופו של דבר
וכל מי שאהבת ילך לדרכו
בלי לאמר שלום
כי מי את בשבילו?
צל באפלה, רחוק רחוק
מנותק
