הגעתי הביתה וזרקתי את עצמי על הספה מותשת מהקניות.
"נו מצאת משהו?" שאל איתן מסיט את ראשו אלי כשלילי מניחה את ראשה על כתפו. הם רואים סרט אני לא אפריע להם
"כן" אמרתי וקמתי לחדרי כדי לעשות מקלחת קצרה. השעה הייתה תשע בערב והייתי כל מותשת מהיום שנרדמתי כל כך מהר.
~~~~
השעון המצלצל העיר אותי בבהלה. זהו זה היום האחרון חשבתי לעצמי וכתוצאה מכך חייכתי חיוך ענק. ירדתי למטה בדילוגים אחרי שהתלבשתי וציחצחתי את שיניי
"מישהי פה שמחה היום" אמר איתן
"כן היום זה היום האחרון בבית ספר בנוסף לכך הקונצרנט שלי היום" אמרתי בהתרגשות ומחאתי כף. היום הזה הולך להיות היום הכי טוב בחיי. לקחתי את האוכל ויצאתי טורקת את דלת הבית.
~~~~
"שלום תלמידים, זה הרגע שכולנו חיכינו לו אחרי עוד שנה קשה של בגרויות ומבחנים אני אחלק לכם את התעודות" אמרה המורה והתחילה לקרוא בשמנו. כשהיא קראה את שמי הלכתי לקחת את התעודה והופתעתי לגלות שהציונים שלי הרבה יותר טובים ממה שחשבתי.
"איך התעודה?" קפצה אלי אמה
"מעולה איך שלך?"
"גם טוב" ענתה
"אוקיי תלמידים.." אמרה המורה וקטעה את שיחתנו
"אנחנו נפרדים עכשיו שיהיה לכולכם חופש נעים ובטוח" אמרה וכולם התחילו לתופף על השולחנות. אני הלכתי מהמורה להיפרד ממנה אישית היא הייתה המורה הכי טובה שלי עד עכשיו.
"ביי" אמרתי לה וחיבקתי אותה
"דניאל בהצלחה היום" אמרה לי בחיוך
"ותשמרי על עצמך בחופש ניפגש שנה הבאה" המשיכה ואני הנהנתי. חזרתי למקומי לקחת את התיק ויצאתי עם הבנות לדרך הביתה ההליכה היא עשר דקות והבית שלי הוא הראשון מבין ארבעתנו.
כשהגענו לביתי נפרדתי מהן בחיבוק
"ביי ניפגש" צעקתי להן תוך כדי שנכנסתי לביתי. טרקתי את דלת הבית ועליתי לחדרי. עוד שעה אני צריכה ללכת לחזרה גנרלית היום. נכנסתי למקלחת והתלבשתי בבגדים פשוטים ושמתי בתיקי את הבגדים להיום בערב.
*נקודת מבט אדם
"נו אמא אני חייב לבוא?" אמרתי באנחה
"כן זה הקונצרט של אחותך וזה מאוד חשוב לה שנבוא" אמרה והנהנתי באנחה. לאחותי רז יש היום קונצרט חשוב והיא רוצה שנבוא לראות אותה יכלתי לנצל את זה לדברים אחרים כמו את זה שיש לי בית ריק ואני יכול לעשות מסיבה אבל במקום זה אני צריך ללכת לשמוע נגינה משעממת.
*חזרה לנקודת מבט דניאל
"איתן?" הלכתי לקראתו
"כן?" שאלה וזיפזפ בשלט
"יש סיכוי שתיקח אותי לאולם?" אמרתי וניצוץ של תקווה עבר בעיני איתן נאנח וקם מהספה
"רק בגלל שאת אחותי ואני אוהב אותך" אמר ונעל את נעליו
"ישש אני גם אוהבת אותך" קפצתי עליו בחיבוקים
"טוב די די די אני עוד יכול לשנות את דעתי" אמר ואני הרמתי את ידי בכניעה וקמתי ממנו.
יצאנו מבית נכנסים למכונית של איתן. שמים מוזיקה על פול ווליום אני רקדתי ואיתן ציחקק
"מי רוקד ככה?" שאל
"אני" השבתי והמשכתי בתנועותיי המוזרות והוא צחק
"היי הגעתי" אמרתי לאחר שאיתן הוריד אותי באולם. הוצאתי את הצלו מהתיק שייפתי את הקשת והתיישבתי במקומי.
"היום זה הקונצרט הראשון שלנו, אנחנו כולם מתרגשים אז בואו נתחיל בלי הרבה מילים בחזרה" המנהל של התזמורת אמר. כולנו הזדקפנו המנצח סימן לנו להתחיל והתחלנו לנגן זה היה פשוט יפה הצלילים התחברו למניגה אחת כל אחד עשה את תפקידו כמו שצריך.
~~~~~~~~~
היי זה ניסיתי לעשות את הפרק יותר ארוך מהקודמים מקווה שתאהבו ואני אשמח להצבעה ותגובה :)
YOU ARE READING
הרגע ששינה את הכל
Romanceדניאל, ילדה מחוננת תלמידה טובה ונוסף לזה צ'לנית מקצועית בתזמורת. אדם, גולש שלא חושב על מעשיו מבלה כל היום במסיבות ומועדונים. אבל בכל רגע, פעם ופעם שהם נפגשים עולמם משתנה. האם הם יתנו לקשיים, לשוני ולהבדל ביניהם לפריד בדרכם?
