היינו בדרך למסיבה. סופי ישבה מקדימה מנווטת את יולי. ואנו ואמה מאחורה מקשקשות בנינו.
"הגענו" אמרה יולי ויצאנו מהמכונית בדרך לכיוון הבית. בבית היה רעש מחריש אוזניים
"אני הולכת למצוא אותו להגיד לו היי" צעקה לנו סופי שדיברה על הידיד שלה ואנחנו הנהנו.
"אני הולכת לשתות" אמרה אמה.
הן יודעות שאני האחראית כשהן שותות בגלל שאני לא שותה.
"את באה לרקוד?" שאלה אותי אמה ושלחה אלי את ידה הנהנתי והלכנו לרחבה. בהתחלה לקח לי להיפתח אבל מהר מאוד אני ואמה קרענו את הרחבה
"אני מביאה גם משהו לשתות באלך גם?" שאלה אמה ואני הנהנתי לשלילה
"אני אלך לשירותים" אמרתי והתחלתי בצעדי לחפש את השירותים
"סליחה איפה השירותים?" שאלתי איזה מישהו שעבר שם
"פה ימינה" אמר והלכתי לשם
'הו הנה' מלמלתי לעצמי שראיתי שעל הדלת כתוב שירותים. הבית הזה כל כך גדול שחייב פה גיי פיי אס.
יצאתי מהשירותים שוטפת את ידיי והתחלתי בהליכתי לכיוון הרחבה אבל משהו תפס את עיני.
זה באמת מי שאני חושבת שזה.
מיצמצתי את עיניי כמה פעמים לוודא שמה שאני רואה הוא נכון ולצערי לא טעיתי בכלל זה היה אדם מתנשק עם איזה בלונדינית נפוחה. ידעתי שהוא מהסוג הזה של הבנים אבל לא ייחסתי לזה יותר מידיי חשיבות.
הלכתי משם בעצבים לאמה שחיכתה לי ברחבה
"קרה משהו?" שאלה כשהבחינה שחזרתי מעוצבנת
"נחשי את מי מצאתי פה באמצע נשיקה סוערת" אמרתי בזילזול
"אדם" היא אמרה בשקט בתקווה שזה לא נכון
"אבל מה אכפת לי הרי גם שום דבר לא ייצא מאיתנו. ראיתי אותו רק שתי פעמים וגם זה לדקה" אמרתי והנפתי את ידיי והיא הנהנה להסכמה
"אז שנמשיך לרקוד?" אמרתי והיא ציחחקה והנהנה.
אחרי חצי שעה של ריקודים אמרתי לאמה שאני צמאה והלכתי לשתות.
"קולה בבקשה" אמרתי לברמן והוא מזג לי
"אני לא מאמין דניאל מה את עושה כאן?" התקרב אלי בצעדי ענק. אדם.
אויש נו.
"הבית הוא של ידיד של חברה" הסברתי בקרירות
"אז שלוש פעמיים גלידה אה?" אמר
"אני מזמין אותך מחר בשבע" המשיך ואני גיכחתי בציניות
"מה לא טוב?" שאל מבולבל
"לא, זה שלא שפשוט לא טוב אבל אני די בטוחה שיש לה חברה" אמרתי
"אין לי אף אחת, אני לי מושג על מה את מדברת" אמר מעוצבן
"ראיתי אותך מתנשק פה עם איזה בלונדינית" אמרתי והוא העביר את ידו בשיער בלחץ.
"תקשיב אני מבינה זה בסדר נפגשנו רק שלוש פעמים יש לך מישהי הכל טוב" אמרתי והסתובבתי
"לא חכי" אמר והסתובבתי חזרה בתקווה לשמוע תירוץ מספיק טוב. בתוך תוכי היה משהו שרצה אותו
"אני בכלל לא אוהב אותה" אמר
"אז למה נישקת אותה?"
"סתם לא יודע" מילמל בשקט
"אז אתה כאילו מנשק בנות סתם ובמקביל מציע להן לצאת איתך לאנשהו?" שאלתי משלבת את ידיי
"אני נשבע לך שלא" אמר והמשיך
"אני כל כך פחדתי שאני לא אראה אותך שוב רציתי אפילו לבקש מרז את המספר שלך הנשיקה הזאת הייתה כלום מצידיי באמת"
"מצטערת קשה לי להאמין" אמרתי והלכתי משם מנסה למצוא את סופי ואמה.
*נקודת מבט אדם
"מצטערת קשה לי להאמין" אמרה והלכה איך פיספסתי אותה. למה נישקתי אותה אם בכלל לא רציתי.
אבל אני יודע שעל דניאל אני לא הולך לוותר כזה בקלות
~~~~~~~
הייי תודה על ההצבעות והתגובות! מקווה שאהבתן
YOU ARE READING
הרגע ששינה את הכל
Storie d'amoreדניאל, ילדה מחוננת תלמידה טובה ונוסף לזה צ'לנית מקצועית בתזמורת. אדם, גולש שלא חושב על מעשיו מבלה כל היום במסיבות ומועדונים. אבל בכל רגע, פעם ופעם שהם נפגשים עולמם משתנה. האם הם יתנו לקשיים, לשוני ולהבדל ביניהם לפריד בדרכם?
