את שאר היום בלינו ביחד. ובערב הן הלכו הביתה. איתן התקשר אלי והודיע לי שהוא הולך להישאר עוד לילה אצל לילי. נראלי שאני יודעת מה אני הולכת לעשות. אני הולכת לחפש לי עבודה כדי להוסיף כסף לחיסכון שלי למכונית. את האמת אני מקבלת מהתזמורת כסף אבל ממש קצת ומההורים גם כל חודש והגיע הזמן למצוא עבודה חדשה. יצאתי מביתי הולכת לכיוון המסעדה הכי קרובה לביתי. עבדתי בכמה עבודות אבל התייאשתי מאוד מהר היה עלי יותר מידיי עומס גם מהבית ספר וגם מהנגינה אבל עכשיו אני חייבת את הכסף.
"היי, אתם מחפשים אולי עובדים חדשים?" שאלתי מתפללת בליבי שכן
"במקרה בדיוק התפטר לנו אחד אז כן" אמר המנהל שלמזלי כבר היה שם אז לא הייתי צריכה לחפש אותו.
אחרי שדיברנו קבענו שאני אגיע מחר להתחיל למלצר. זוהי מסעדה מאוד יקרה כך שגם המשכורת שלה די טובה.
~~~~~
הגעתי לביתי לאחר עשר דקות של הליכה נעלתי את דלת הבית ועליתי לחדרי הוצאתי את הצ'לו והתחלתי לנגן כל כך הייתי שקועה בנגינה שלא שמעתי את הטלפון שלי מצלצל
"הלו" אמרתי כאשר חזרתי למספר הלא מזוהה אצלי
"דניאל?"
"כן" אמרתי מבולבלת
"היי זה אדם, לא שכחתי אותך אל תדאגי" אמר ונאנחתי
"אל תעוף" אמרתי בקול ציני והוא צחקק
"נו דניאל אני מצטער" אמר ואני שתקתי
"מחר נצא לגלידה לא כתור דייט רק כידידים" אמר
"אני לא יכולה מחר"
"יש זאת אומרת שאת מסכימה" אמר ושמחה בקולו
"אז מחרתיים" אמר
"רגע אדם" עצרתי אותו מלנתק את השיחה
"איך יש לך את המספר שלי?" שאלתי בקול רציני
"רז הביאה לי" אמר כאילו זה ברור מאליו וניתק לא נתן לי להשחיל מילה.
החזרתי את הטלפון שלי לשולחן והמשכתי לנגן הפעם בלי הפרעות. הקונצרט הבא שלי בעוד חודש והפעם הוא לכולם לא רק לקרובים אלא לאלו שמזמינים כרטיס ובאים לראות אותנו במיוחד ומה שבאמת חשוב לי זה שהקונצרט הזה הולך להיות בליווי צ'לו ויבחרו את הנגן מבנינו אז אני חייבת לדעת את היצירות ממש טוב כדי להיות זאת שהולכת לנגן האודישנים שבוע הבא. אחרי שעה וחצי ירדתי למטה למצוא לי משהו לאכול אבל אין בבית כלום חייב ללכת לסופר.
אז התקשרתי לפיצה להזמין אחרי שעה השליח הגיע הבאתי לו את הכסף עם טיפ טוב והתיישבתי לאכול. איך חיכיתי לרגע הזה.
יש לי מסורת שכל פעם בחודש כשאני לבד בבית אני מזמינה משהו מבחוץ והפעם זה פיצה. אחרי שסיימתי הלכתי לסופר לקנות מוצרים בסייסים שאפילו אותם אין לנו.
"דניאל מה קורה?" נעמדה מאחורי בתור לקופה רז ואני הייתי בשוק
"מזה פעם אותך פעם את אח שלך" אמרתי והיא ציחקקה
"שמעתי שיש ביניכם משהו" אמרה והרימה גבה
"אז רק שמעת כנראה" אמרתי היא צחקה
"הוא ביקש ממני אתמול את המספר שלך" אמרה
"כן הוא התקשר אלי"
"לא משהו מעניין" אמרתי לאחר שהרימה גבה כדי שאני אמשיך והיא הנהנה
"ראיתי שאת שאת באודישנים לסולו" אמרה ואני הנהנתי לחיוב
"אני אחזיק לך אצבעות בהצלחה" היא אמרה ואני חייכתי אליה
שילמתי והלכתי עם המצרכים הביתה אני ממש חייבת מכונית זה קשה ככה למזלי לא היו הרבה מצרכים רק ארבעה שקיות את הקנייה הגדולה איתן יעשה.
נכנסתי הביתה מתנשפת מההליכה ומורידה את השקיות בבת אחת. נכנסתי למקלחת לשטוף את עצמי מהזיעה של ההליכה הזאת החלפתי לפיג'מה ונרדמתי בשניות.
~~~~~~~~~
היי זה היה פרק קצר ובלי הרבה עניין אבל עוד מעט הסיפור יהיה יותר מעניין זה רק ההתחלה בנוסף לכך רציתי להגיד תודה על ההצבעות ועוד משהו אני יכולה לראות כמה צפיות יש לי לפרק וראיתי שיש הרבה צפיות אבל טיפה הצבעות בבקשה תצביעו לפרקים כי אני ממש משקיעה בהם זמן ומחשבה וזה כיף לראות שיש על זה הצבעות ושאהבתן דרך זה וזהו לחפירה אז בבקשה תצביעו ותגיבו זה חשוב לי!
YOU ARE READING
הרגע ששינה את הכל
Romanceדניאל, ילדה מחוננת תלמידה טובה ונוסף לזה צ'לנית מקצועית בתזמורת. אדם, גולש שלא חושב על מעשיו מבלה כל היום במסיבות ומועדונים. אבל בכל רגע, פעם ופעם שהם נפגשים עולמם משתנה. האם הם יתנו לקשיים, לשוני ולהבדל ביניהם לפריד בדרכם?
