"אמה!" רצתי לעברה
"אני לא מוצאת את יולי וסופי" צעקתי לעברה.אמה עוד הייתה בסדר היא לא הייתה שיכורה. "בואי" היא אמרה והתחלנו לפתוח את הדלתות בבית. גאד כבר ציינתי שהבית הזה ענקי.
"דיי" שמענו מישהי אומרת בצחקוק מבעד לדלת שומעים שהיא ממש שיכורה פתחתנו מהר את הדלת וראינו את סופי והידיד הזה שלה כשהוא נוגע בה והיא מנסה להימנע מזה
"תעזוב אותה עכשיו!" אמה לקחה פיקוד
"למה מה תעשו לי? אתן יודעות שאני יותר חזק ממכן" אני מרוב לחץ רצתי לעבר אדם שנאתי את הרעיון הזה אבל יותר שנאתי לראות אותו נוגע בה ככה כנגד רצונה
"אדם" רצתי אליו רואה אותו יושב בבר
"מה את כבר מתחרטת?" אמר ציני
"מה לא היית מת" אמרתי
"אני חייבת עזרה" המשכתי ומשכתי את ידו לחדר שבו סופי הייתה.
"תעזוב אותה" אמר אדם כאשר הבין מה קורה פה
"עוף עוף ממני אף אחד לא ביקש ממך עזרה" אמר ניק ידיד שלה
"ניק אני מבקש ממך שוב תעזוב אותה לפני שאני בא" סינן אדם מבין שיניו אבל לניק זה לא הזיז.
אדם התקרב אליו ותפס בחולצתו
"עוד פעם אחת שאני רואה אותך נוגע בה ואתה מת" צעק עליו אדם והעיף אותו על הקיר
"סופי את בסדר?" רצנו אליה וראינו דמעות בעיניה.
"קחי אותה למכונית אני אחפש את יולי" עכשיו אני תפסתי את הפיקוד אמה הנהנה ולקחה את סופי ביחד איתה
"תודה רבה" אמרתי לאדם והסתכלתי לתוך עיניו הכחולות ירוקות
"אין בעיה" אמר לי והסתכל עלי בחזרה
"טוב אז אממ אני צריכה ללכת" אמרתי וניערתי את ראשי הולכת למצוא את יולי
"רגע את צריכה עזרה?" שאל
"לא תודה אני אסתדר" אמרתי והוא הנהן.
ירדתי למטה לסלון וראיתי את יולי רוקדת צמוד עם איזה מישהו
"בואי" משכתי בידה
"אבל אני לא רוצה ללכת אני נהנת" אמרה בקול חמוד איי כמה שהיא שיכורה.
"בואי איתי עכשיו" ציוויתי עליה ומשכתי אותה למכונית. שם חיכו לנו אמה וסופי
"איפה המפתחות?" שאלתי
"בתיק" אמרה ושלפה אותם
"כנסו למכונית אני אנהג" אמרתי ואמה עזרה להן להיכנס הן היו כל כך שיכורות
"דניאל אנחנו לא יכולות להשאיר אותן ככה" אמרה ואני הנהנתי לחיוב
"טוב תשנו אצלי היום" אמרתי והיא התקשרה לאמהות שלהן להודיע להן שלא ידאגו. הגענו לביתי ופתחתי את דלת הבית. איתן לא יהיה בבית הוא הלך לישון אצל לילי אז יש לנו בית ריק.
"תניחי אותן על הספה" אמרתי והיא עשתה כדברי ואני הלכתי להביא להן מים
"קחו תשתו" אמרתי והן שתו מהמים
השכבנו אותן על הספא והלכנו לישון
~~~~~~
למחרת בבוקר קמתי והלכתי לצחצח שיינים לאחר מכן ירדתי למטה לבדוק מה שלום הבנות, ראיתי אותן שוכבות מחזיקות את הראש.
הלכתי לארון תרופות לחפש כדור נגד כאבי ראש.
"תפסו" זרקתי להן
"חזרתן שיכורות אתמול ולא יכלנו להשאיר אותכן בבית אז הבאנו אתכן אלי" אמרתי וחזרתי אליהן עם כוסות מים כדי שיבלעו את הכדורים.
"בוקר טוב" שמענו את אמה מגיעה לעברנו מתמתחת
"בוקר" אמרנו
"איך אתן מרגישות?" שאלה
"יותר טוב לקחנו עכשיו כדור" אמרה יולי וסופי הנהנה להסכמה
"אתן זוכרות משהו מאתמול?" שאלתי
"לא כל כך" אמרה סופי
"אני רק זוכרת שהגעתן ואדם הרביץ לניק" אמרה מפוחדת
"הוא עשה לי משהו?" שאלה
"הוא רק ניסה עצרנו אותו בזמן" אמרתי וביא נשפה לרווחה
"תמסרי לאדם תודה" אמרה וקרצה
"הו לא אני ואדם כבר סיימנו לדבר ממזמן" אמרתי והן צחקקו.
~~~~~
היי מקווה שאהבתן ובבקשה תצביעו ותגיבו זה נותן לי מוטיבציה להמשיך וגם כדי לראות שאתן אהבתן את הסיפור אז בבקשה..! וגם איך אפשר לשכוח תודה על ההצבעות והתגובות
YOU ARE READING
הרגע ששינה את הכל
Romanceדניאל, ילדה מחוננת תלמידה טובה ונוסף לזה צ'לנית מקצועית בתזמורת. אדם, גולש שלא חושב על מעשיו מבלה כל היום במסיבות ומועדונים. אבל בכל רגע, פעם ופעם שהם נפגשים עולמם משתנה. האם הם יתנו לקשיים, לשוני ולהבדל ביניהם לפריד בדרכם?
