השבועים עברו מהר, חודש עבר מאז שאני וליאם לא ביחד עדיין קשה לי להמשיך הלאה אבל זה מה שצריך לעשות נכון?
אומרים שהזמן מרפא כנראה האמירה הזו תקפה לגביו אבל לא לגביי כי הוא אסף את השברים בעוד שאצלי הם פזורים ומזכרים אותו.
היום של הנשף הגיע ופתאום אין לי חשק ללכת אולי כי אני חוששת לראות את ליאם אבל גם אם הוא יהיה שם הוא לא יראה אותי ואני לא אותו אז הכל בסדר נכון?
אני כבר יותר חזקה נכון?
אני בכלל לא, אני עדיין זוכרת את הכאב שהרגשתי כשראיתי את לוסי צמודה אליו ואותו מנשק אותה כמו שהוא נישק אותי אני לא אשקר לא ממש הצלחתי להמשיך הלאה לפעמים בלילות התגעגעתי אל המגע שלו ואל החום גוף שלו והעניים הכחולות שלו שסחפו אותי מהרגע הראשון שפגשתי אותו.
היו ימים שהשתוקקתי לשמוע אותו צוחק או אומר מילה שנונה או מסתכל עליי במבט אוהב שככל הנראה גם היה שיקרי הלוואי שהייתה לי מכונת זמן כדי שאוכל למחוק את היום שהתאהבתי בו, את היום שפגשתי אותו.
לעזאזל למה אף מדען לא ממציא את המכונה הזאת זה היה חוסך להרבה אנשים כאב!
לפעמים הסתכלתי באינסטגרם וראיתי תמונות שלו עם לוסי אך היה לו משהו כואב בעניים כנראה אני חושבת את זה כי אני רוצה להאמין שהוא לא שכח אותי שהוא עדיין אוהב אותי ומתגעגע אליי כמו שאני אליו אבל למה להשלות את עצמי?!
בשעה שמונה נעמדתי מול המראה לבושה בשמלה האדומה לרגלי היו נעלי עקב שחורות מסכה על פני לפחות היא יכולה להסתיר את הכאב שאצלי נגלה בבירור בעניים בראשי הייתה שזורה צמה מלאה בפרחים לבנים שאימי קלעה לי כמעט הדמעות זלגו אחרי כל כך הרבה זמן שלא היה זכר להן אך לא נתתי להן לצאת כמו תמיד בזמן האחרון כשנעמדתי במראה צץ לו זיכרון ישן
פלאשבק-
"אני כל כך אוהב אותך שזה כואב"
"כמה כואב?"
"ברמה שאני יעשה הכל כדי שתהיי שמחה ושאני יהיה מוכן למות בשביל לראות אותך ממשיכה לחיות"
"אל תדבר ככה אתה יודע שאני שונאת את זה" הסתכלתי לעברו נועצת בו מבט כועס
"תני לי את ידך"
"למה?" שאלתי בחשש אך בכל זאת נתתי סמכתי עליו שהוא לא יעשה לי כלום הוא לקח את ידי ושם על חזהו היכן שהלב נמצא
"את מרגישה את זה? הלב אף פעם לא משקר"
מבלי משים ידי הונחה על ליבי ודמעה בוגדנית ירדה במורד לחיי ניגבתי אותה והסתלקתי מהמראה מפחדת להיזכר בעוד זיכרון.
סוף פלאשבק
אליסון ניגשה לחדרי והסתכלה עליי עם העניים התמימות שלה
"למה את בוכה? אל תבכי ליאם עוד יחזור אלייך אני בטוחה" היא אמרה בבטחון שלא שמעתי מפיה אף פעם
"אני כבר לא בטוחה אלי" קמתי מנשקת אותה במצח ובשתי לחייה ויצאתי מהחדר לקול צפירות המכונית של רוני "הגיע הזמן להתחיל בהצגה" מלמלתי לעצמי בעודי נכנסת לרכב
**************
תמיד כשהייתי קטנה רציתי להיות נסיכה שהחיים שלה מושלמים ושבסוף היא גם זוכה לנסיך והם חיים בעושר ואושר עד עצם היום הזה אבל היום הבנתי שזאת מי שאני ושום דבר לא הולך להשתנות אני לא נסיכה ובטח שלא מחכה לי נסיך.
אני ורוני הגענו באיחור בגלל הרכב המטומטם שלה שתמיד מתקלקל ברגעים הכי לא צפוים
אבל לא משנה הגענו, נכנסנו לתוך האולם שהיה מקושט והעניק לך הרגשה שאת בתוך אגדה "לפחות את זה" חשבתי לעצמי אם לא נסיך אז לפחות ארמון ניגשנו לבר מזמינות טקילה שנהפכה לשלוש טקילות אבל עדיין לא הייתי שיכורה אז הכל היה בסדר לעומת רוני שדניאל נאלץ לייצב אותה מספר פעמים כשהיא הסתחררה וכמעט נפלה לבסוף נטשתי אותם כשראיתי שהם ביחד מתנשקים כמובן.
מצאתי לי מקום לשבת בו והתבוננתי ברחבה המלאה בזוגות רוקדים קמתי עם הפונץ שלי מתכוונת ללכת כשפתאום התנגשתי במישהו שבזמן תפס לי את הכוס ומנע מהפונץ להישפך עליי
"תודה" אמרתי המומה מהמחזה
"את בסדר?"
"כן, הצלת אותי אתה גיבור"
הוא ציחקק "לא גיבור ולא נסיך אבל את לעומת זאת בהחלט נסיכה התסכימי לרקוד עימי?" הוא שאל ולא יכולתי לסרב.
רקדנו בלי לשים לב לכלום למבטים לרעש רק שנינו והפעם מזה חודש לא הרגשתי כאב בכלל הרגשתי משוחררת
"אז עלמתי התועילי בטובך לגלות לי את שמך?"
"אני קייט ואתה?"
"אני איידן נעים להכיר אותך עלמתי"
"גם לי נעים להכיר אותך"
לפתע הוא בא להצמיד את שפתיו לשלי ואני התרחקתי ממנו
"אני לא יכולה אני מצטערת"
התחלתי ללכת נסוגה ממנו
"רגע חכי אני מצטער" הוא השיג אותי ואחז בידי
"א...ני נסחפתי" הוא גימגם והעביר את ידו בשיערו כמתוסכל
"זה בסדר אני פשוט הרגע נפרדתי מחבר שלי אני פשוט לא יכולה עדיין היה לי נחמד איידן ואני מקווה שנתראה שוב סלח לי אבל אני צריכה ללכת" הפעם הוא הניח לי ללכת בדרך החוצה התנגשתי במישהו הוא תפס אותי וייצב אותי מגעו היה כל כך מוכר הרמתי את עניי לעברו וראיתי את העניים שכל כך אהבתי ולצידו את לוסי מחזיקה בידו ראיתי איך ההבנה מכה בו
"קייט?"
לא עניתי לו כל מה שיכולתי לעשות הוא לברוח ממנו, מאיידן ,מכולם.טוב אז מעניין מה יקרה הלאה אפילו אני עדיין לא יודעת קייט וליאם יחזרו? אולי היא תהיה בכלל עם איידן?
אין לי שמץ נראה 😈 לבנתיים אני אפנק אתכן בתמונה של ליאם מהנשף בלי מסכה נראה לי שהפרק הבא יהיה מנקודת המבט שלו על הנשף
מי שמכירה את הסדרה אחת שיודעת מכירה את השחקן הזה צייס אני ממש חולה עליו כמובן יש כל כך הרבה שחקנים שאני אוהבת
![](https://img.wattpad.com/cover/73930468-288-k741017.jpg)
YOU ARE READING
Tell Me That You Love Me
Romance"לעזאזל מה אני מבקש כולה הזדמנות אחת" "לא" "את מפחדת להתאהב, זה העניין? "לא, אני מפחדת להיפגע!" קייט היא בחורה בת 17 וחצי ביישנית ושקטה שעוברת לעיר חדשה ושם היא פוגשת בליאם הבאד בוי של העיר, בחור כריזמטי וחצוף שכול הבנות חולמות לצאת איתו. ~מקווה ש...