Tell Me That You Love Me

miss you

"שניה הופכת לדקה, דקה הופכת לשעה, שעה הופכת ליום,יום הופך לשבוע,שבוע הופך לחודש."
החודש שעבר עליי מאז תחילת הלימודים היה בנוני היו ימים שהתגעגעתי לליאם והייתי צריכה אותו איתי היו ימים ששכחתי מהגעגוע ונהנתי בחברתו של איידן רוני ודניאל.
איידן היה שנון מצחיק כריזמטי וחצוף אם מורה הייתה מעצבנת אותו היא הייתה מסכנה אז אחרי כמה ימים המורים התחילו לפחד ממנו ולשמור מרחק.
הוא היה חכם לא כמו ליאם (כבר סיפרתי שליאם לא היה לוצד אף פעם ומקבל תמיד מעל תשעים כאילו למה אי אפשר לחלוק חוכמה?!) אבל הוא היה די טוב אז אם הייתי צריכה עזרה הייתי פונה אליו.
עכשיו אני עומדת מול המראה ומתארגנת ליציאה עם ליאם קבענו להיפגש בבר השכונתי, לא יכולתי שלא להיזכר ביציאה שלי עם איידן למועדון היינו שיכורים רקדתי בלי בושה חלק מהבנים אפילו נצמדו אליי אבל איידן הרחיק אותם, זה היה כל כך טוב להשתחרר מהכל אם ליאם היה יודע הוא היה הורג את איידן.
הפלאפון שלי צילצל על הצג התנוסס שמו של ליאם
"היי יפה אני למטה את מוכנה או שאני יעלה?"
"אני יורדת עוד שתי דקות"
אחרי שסיימתי להתארגן ירדתי למכונית של ליאם הוא נישען עליה מחכה לי.
הוא כל כך השתנה מהפעם האחרונה הוא פיתח שרירים והשיער שלו קצוץ הוא נהיה כל כך סקסי רצתי אליו מנשקת אותו הוא הרים אותי וסובב אותי
"מישהי פה התגעגעה אליי?"
"אל תעוף על עצמך"
"יכול להיות שנהיית מושלמת יותר?"
"יכול להיות" קרצתי לו
"אתן הבנות אצלכן שתי דקות זה עשר"
"זה מה שיש תלמד לחיות עם זה"
הוא הסתכל עליי בוחן אותי מלמטה ללמעלה
"התגעגעתי אלייך" הוא קירב אותי אליו מסניף אותי.
כל כך התגעגעתי אל הריח שלו ואל הידים שלו עליי
"גם אני אליך"
נכנסנו למכונית שמים את השירים שלנו.
התחלנו לשיר בקולי קולות השתתקתי נדהמת לשמוע את הקול שלו כשהוא שם לב הוא הפסיק ופנה להסתכל אליי
"למה אני שר לבד?"
"פשוט התגעגעתי לשמוע את הקול שלך אתה שר מושלם"
"תודה, אבל עכשיו תשירי איתי"
המשכנו לשיר זה היה כאילו לא היינו לבד בכלל חודש שלם כאילו זה בשגרה שלנו הוא אתמול היה פה ועשינו אותו דבר.
נכנסנו לבר הוא החזיק את ידי חזק, הלכנו לכיון הבר והתיישבנו מזמינים טקילה.
"אז איך עבר עליך החודש?"
"משעמם הכרתי חבר חדש אבל היה כל כך קשה בלעדיך איך היה לך?"
"מאתגר זה צבא זה לא צחוק אימונים מפרכים שעות מוקדמות אוכל משימורים אבל יש הרגשת סיפוק ככה שזה מפצה על הכל"
לרגע ריחמתי עליו אבל ידעתי שליאם הוא החייל הכי טוב שיכול להיות הוא לא מוותר, הוא נלחם, נותן את כל מה שיש לו, אכפת לו מאנשים, זה למה אהבתי אותו כל כך הוא בהחלט משהו.
"קייט?" הסתובבתי לאחור נדהמת לראות את איידן לא רציתי שליאם יפגוש אותו זה די מוקדם.
"איידן, היי אממ תכיר זה ליאם בן הזוג שלי" הוא הסתכל על ליאם וחייך
"הו סוף סוף אנחנו נפגשים אחי היא ממש חופרת עליך"
הכתי בחזהו
"לא נכון"
"זה בסדר קייט כולנו יודעים שאת חולה לי על התחת"
שמתי יד על הראש מגחחת
"איזה בן זוג יש לי"
"מושלם חתיך מדהים מסוקס וכו"
"שחצן"
"יפה"
"הו ליאם זה איידן החבר החדש שהכרתי"
"איפה הנימוסים שלי, נעים להכיר אותך איידן"
הם לחצו ידים אף פעם לא הבנתי מה הקטע של הבנים עם לחיצות ידים אבל שיהיה.
הם התחילו לדבר בניהם שוכחים אותי הזמנתי עוד כוס של טקילה מידי פעם התערבתי להם בשיחה כשהם צחקו עליי היה די טוב"
"אני חושב שאני יזוז היה נעים להכיר אותך ליאם"
"גם אותך איידן תשמור לי עליה כשאני לא כאן"
"אין בעיה אחי תמיד"
"היי אני כאן, ואני לא ילדה קטנה!"
שניהם הסתכלו עליי והחלו לצחוק
"מה מצחיק אתכם? אידיוטים"
איידן הלך ונשארנו אני וליאם ביחד לבד
"מה דעתך לבוא אליי לישון?"
"אני אשמח. התגעגעתי למיטה שלך"
"רק למיטה?" הוא אמר עם פרצוף עצוב של כלב שנטשו אותו
"גם אליך" אמרתי מנשקת לאפו
נכנסנו לביתו הריק שוב פעם...
כל כך כעסתי הוא חוזר מהצבא וגם אז ההורים שלו לא באים לבקר אותו.
הוא הסתכל עליי מבין על מה אני כועסת
"זה בסדר העיקר שאת עדיין כאן"
הוא אמר אוחז בידי ומנשק אותי
"תמיד"
לבשתי חולצה שלו ומכנסיים שלי שהשארתי מהפעם האחרונה שהייתי אצלו הוא נכנס למקלחת ויצא רק עם בוקסר השיער שלו היה רטוב והוא היה נראה כל כך טוב
"נהנת לראות את מה שאת רואה?"
הסמקתי. שמה יד על המצח
"שחצן"
הוא עלה עליי ככה שאני שוכבת במיטה והוא מעליי
"אני אולי שחצן אבל את מתה עליי"
"מודה באשמה"
הוא רכן ונישק לשפתיי ברכות
"את יודעת מה הכי קשה לי בצבא?" הוא שאל מסתכל לי בפנים
לא עניתי לו נותנת לו לדבר
"התגעגעתי אליך לראות אותך כל יום, לשמוע אותך, לגעת בך, לדעת שהבחורה הזאת, המושלמת שייכת לי"
לפתע מבטו נעשה עצוב
"החודש הזה היה עינוי בשבילי לא להיות לידך לא לדעת מה את עושה איך את מרגישה אולי אני נשמע קיטשי אבל היית כל כך חסרה לי"
נדהמתי עומדת לבכות בלעתי את הרוק
מונעת מהבכי לפרוץ.
"אתה לא קיטשי בכלל, אני אוהבת אותך כל כך"
"עד שהמוות יפריד בנינו?"
"עד שהממות יפריד בנינו!"
הוא קם מהמיטה הולך לחלון שבחדרו
וצועק
"אני הבחור הכי בר מזל בעולם יש לי את האישה הכי מושלמת שיש"
התביישתי הוא היה כל כך חמוד כשהוא עמד ככה בחלון וצעק לבוש רק בבוקסר
גורם לי להתאהב בו יותר אם זה אפשרי בכלל
"איך הייתי?" הוא שאל עם ניצוץ שובב בעיניו
"הכי מושלם שיש"
"אה כמו תמיד"
"שחצן"
"יפה"
************
סוף השבוע עם ליאם היה מושלם לקום לידו בבוקר ללכת לישון לצידו
איך זה שזכיתי בו? אני עדיין לא יודעת
ושוב הוא היה צריך ללכת וזה אומר ששוב אני אצטרך לשרוד חודש בלעדיו
עמדנו ליד תחנת האוטובוס אחרי שלקחתי אותנו עם המכונית שלה
הסתכלתי על המדרכה מתביישת להסתכל עליו כשאני בוכה שוב כמו תינוקת הוא הרים את ראשי
"את לא צריכה להתבייש ממני, את מושלמת איך שאת. אם כי השיר שאומר 'שכשאת בוכה את לא יפה' צודק" הוא אמר גורם לי לצחוק ולהתעודד
"אנחנו נשרוד את זה כמו ששרדנו את החודש האחרון האהבה שלנו יותר חזקה מזה. חוץ מזה שהבטחתי לחזור לקחת את השרשרת ממך" הוא אמר מלטף את השרשרת
"למרות שאני לא בטוח שאני יכול לקיים את ההבטחה הזו"
הסתכלתי עליו מבולבלת לרגע מפחדת
"למה?"
"כי את מושלמת איתה, כי אני אוהב לראות אותה עלייך"
"אני אוהבת אותך"
"גם אני אוהב אותך קטנה ,תשמרי על עצמך ניפגש בעוד חודש"
"ניפגש" ובנימה הזאת הוא הלך עולה לאוטובוס
מנופף לי לשלום ואני מנופפת לו בחזרה עד שהאוטובוס יוצא מטווח ריאה.