תמיד בני האדם עושים טעיות אף אחד לא מושלם אבל אני לא יכולה לסלוח לעצמי.
השבועים האלה מלאים בשעות בהן המוח מוטרד וחרד בנוגע למה שהולך להיות, בלב שמכין את עצמו לפגיעה ולדימום.
פחדתי. לא הפסקתי לפחד ולחשוב שאולי הטעות הזאת, הנשיקה הזאת, הולכת לשים סוף לזוגיות שלי עם ליאם
לא ידעתי איך אני הולכת לומר לו את הבשורות הוא כל כך סובל שם בצבא ומתגעגע אליי ואני בנתיים עם איידן עושה שטויות.
הייתי בדרך לתחנה כדי לאסוף את ליאם כל הדרך הבטן שלי התהפכה הראש דפק הלב דפק כל הגוף רעד אני אוהבת את ליאם אני לא יכולה לדמיין חיים בלעדיו הדמעות החלו לרדת כעסתי על עצמי שאני כואבת כי הכאב שליאם ירגיש יהיה גדול בהרבה מהכאב שלי.
אנשים יכולים להגיד שזה קיטשי כולה בחור אבל הוא היה האחד בשבילי ולא אף אחד אחר.
חיכיתי בתחנה עברו כבר חמש דקות מאז שהגעתי אליה ראיתי מהמראה במכונית את האוטובוס מתקרב עוצר מאחורי הרכב שלי השפלתי את הראש מתעסקת בלק בציפורניים כל כך התביישתי מעצמי
לפתע שמעתי דפיקות בחלון הרמתי את מבטי פוגשת במבטו של ליאם הוא חייך לעברי החזרתי לו חיוך מזויף פתחתי את החלון
"היי יפה"
"הי" שלום יבש בלי שום ריגושים
הוא סימן לי לפתוח את הדלת של המכונית פתחתי לו הוא רכן כדי לנשק אותי הפנתי את ראשי מסתכלת מהחלון של הרכב רואה חיילים הולכים למכוניות שבאו לאסוף אותם.
"הכל בסדר?" הוא שאל
"כן, אני פשוט עזוב"
נסענו לביתו העלנו את הבגדים לחדר שלו אנה לקחה אותם לכביסה ונשארנו לבד בחדר ישבתי לו במיטה והוא ישב לידי
"אוקיי קייט את מלחיצה אותי מה הולך כאן?"
"אני ואיידן התנשקנו" הטחתי לו בפנים והוא הסתכל עליי עם מבט פגוע
"את מה?" הוא נעמד והתחיל להתהלך בחדר מעביר את ידו בשיערו בתסכול
"אני" הוא קטע אותי כועס
"אני שמעתי בפעם הראשונה קייט רק שאני לא יכול להאמין לזה. למה? רע לך איתי? את כבר לא אוהבת אותי?"
"לא! זה פשוט שהשתכרנו ואז רקדנו ביחד ושכחתי מהכל ונישקתי אותו והוא אותי ואז הפסקתי כשקלטתי שזה לא אתה"
"ואוו את רוצה מדליה או משהו" הוא אמר בקול נטול רגש קר כקרח
"אני חושב שכדאי שתצאי לי מהחדר אני לא יכול להסתכל עליך כרגע"
"ליאם אני"
"לא עכשיו. תצאי." הוא סינן
הסרתי את השרשרת שהוא נתן לי ושמתי על מיטתו ויצאתי מחדרו
כשהגעתי לדלת הכניסה של ביתו שמעתי רעש של ניפוץ וריסוק.
*********
עברו כבר כמה ימים אני הלכתי ללימודים אבל לא באמת הייתי שם התהלכתי במחשבותיי
חושבת על הרעש ששמעתי מחדרו של ליאם לפני שיצאתי מביתו
איידן ניסה לדובב אותי רוני אפילו שמה לב שקורה לי משהו אבל לא הגבתי להם לא עניתי להם פשוט המשכתי למצמץ לשבת וללכת.
לא בכיתי עדיין לא עיכלתי את מה שקרה לא הוצאתי שום קול מהפה חוץ מכן ולא כשהמורים פנו אלי
ביום חמישי כשליאם אמור לחזור לצבא הוא הגיע ללימודים מחזיק בפרחים ביד אחת ובשניה שוקולדים
הוא התקרב אלי
"כבר חששתי שגמרנו שאין יותר את המושג אנחנו"
"תמיד את חושבת ככה"
"אני כל כך מצטער"
"לא אני זו שמצטערת"
"אולי פעם אחת תהיי בשקט?! בשבועיים האלה הבנתי שלא משנה כמה תכאיבי לי תשברי לי את הלב אני עדיין יהיה שלך"
הוא נישק אותי ושם לי את השרשרת
"אל תורידי אותה אף פעם ככה את תמיד יפה"
"אני תמיד יפה עם או בלי שרשרת"
"שחצנית"
"שחצן" הוצאתי לו לשון
"ילדה קטנה"
"היי אני לא קטנה" הוא נישק אותי סותם לי את הפה
"התגעגעתי אליך"
לפני שהספקתי להגיב לדבריו איידן הופיע וליאם החטיף לו אגרוף בפנים
"תתרחק מהאישה שלי"
"ליאם!"
"בואי"
הוא תפס בידי מושך אותי למכוניתו כשנכנסנו למכונית שלו הוא נישק אותי בפראות
"ליאם" ניסיתי לגרום לו להפסיק
"אף אחד לא יקח אותך ממני!" נסענו בדממה לא מדברים אחד עם השניה
הוא לקח אותי לבקתה ביער שלידה יש אגם
"ברוכה הבאה לבית הקיץ של משפחת בוקר"
"ליאם ואוו זה מדהים"
"אני מצטער על מקודם אני פשוט שונא את הבחור הזה לך אני סלחתי לו אני בחיים לא יסלח הוא לקח אותך להשתכר ונישק אותך חתיכת חרא"
"האמת שאני אמרתי לו לבוא איתי לבר" הוא הסתכל עליי מרים גבה המשכתי לדבר ולהסביר
"אני פשוט רציתי קצת שקט קשה לי כשאתה לא נמצא אבא שלי גם היה בבית חולים הייתי חייבת להשתחרר מהכל ולהירגע"
"אני יודע. אני מצטער" הוא ליטף את פניי ברכות ונישק למצחי
"בגלל זה ביקשתי עוד יום חופש מהמפקד שלי"
נכנסנו לבקתה היא הייתה יותר יפה מבפנים הוא הוביל אותי לחדר עם מיטה זוגית וסגר את הדלת מתקרב אלי ומנשק אותי עד שנפלנו על המיטה הוא עלי ואני מתחתיו
התנשקנו עד שכבר לא היה אויר
שכבנו כל אחד בצד שלו מסתכלים על התקרה
"בא לך בריכה?"
"לגמרי"
לבשתי את הבקיני השחור שלי וליאם שם מכנסיים קצרים בצבע זית ונכנסנו לבריכה קופצים ועושים מלחמת מים היה לי קר אז הוא חיבק אותי עד שכבר לא הרגשתי קור
"תחרות?" הוא שאל עם מבט שובבי
אז התחרנו מי שוחה יותר מהר וכמובן שהוא ניצח הוא מושלם בשחיה (יש דבר שהוא לא מושלם בו?!)
"אני אוהבת אותך"
"אני אוהב אותך" הוא נישק אותי
נכנסנו למטבח מכינים ארוחה הוא עושה סלט ואני פסטה ברוטב שמנת פטריות
ישבנו לאכול חיכיתי שהוא יקח ביס לפניי
"ואווו קייט זה מדהים את מדהימה"
"אני יודעת די"
"תפסיקי להשתחצן"
"אני לא שולטת בזה אתה הדבקת אותי בשחצנות שלך"
הוא שתק מודה בתבוסה שטפתי כלים והוא בנתיים התקלח לאחר מכן נכנסתי לחדר רואה את ליאם כשלגופו רק מגבת הסמקתי
"אוהבת את מה שאת רואה?"
"אממ יש מקום לשיפור"
על מי אני עובדת הוא פשוט אליל שרירי יש לו קעקוע לאורך הגב כנראה שזה חדש כי אף פעם לא ראיתי את הקעקוע והעניים שלו כל כך מהפנטות
"טוב אני נכנסת להתקלח"
"חכי אני יבוא איתך" הסתכלתי עליו המומה והוא קרץ לי וצחק הוא נישק לראשי ואני נכנסתי למקלחת.
YOU ARE READING
Tell Me That You Love Me
Romance"לעזאזל מה אני מבקש כולה הזדמנות אחת" "לא" "את מפחדת להתאהב, זה העניין? "לא, אני מפחדת להיפגע!" קייט היא בחורה בת 17 וחצי ביישנית ושקטה שעוברת לעיר חדשה ושם היא פוגשת בליאם הבאד בוי של העיר, בחור כריזמטי וחצוף שכול הבנות חולמות לצאת איתו. ~מקווה ש...
