smile

5.1K 190 15
                                    

חיוך יכול לומר הרבה דברים...
הוא יכול לומר שזה בסהכ זיוף שאתה לא באמת שמח
הוא יכול להתפרש כשמחה אמיתית
או כעצב.
בחיים אנחנו עוצרים בצמתים בשביל להחליט איך להמשיך ולאן, כדי לחשוב לפני שעושים.
עכשיו אני עומדת בצומת חשובה, ליאם ואני נמצאים במקום של הגיוס שממנו ליאם הולך למחנה צבא אתמול חגגנו לו מסיבה והיום הוא רצה שאני יבוא איתו לשם למרות שהוא יודע שאני שונאת פרידות אני גרועה בהן.
הוא מחזיק בידי חזק ומסתכל לי בעניים הייתי יכולה להישבע שלרגע הכחול בעניים שלו הפך ליותר כהה כמעט לשחור "קייט את יודעת שאני אוהב אותך נכון?" הוא שאל לא בטוח אם אני אוהבת לרגע הוא נראה חסר בטחון מפוחד.
"אני יודעת גם אני אוהב אותך עם כל ליבי"
הוא הוריד את השרשרת שלו זאת שתמיד נמצאת עליו ושם אותה על צווארי
"תשמרי לי עליה טוב? אני יחזור לקחת אותה זה יעבור מהר אני מבטיח לך"
ליאם הספיק לנגב את הדמעה שעמדה לרדת לה מעיני.
מותר לו לצאת מהמחנה (בסיס) רק פעם בחודש וזה חופש לשלושה ימים
ככה שאנחנו לא נתראה הרבה.
"תתקשרי אליי כל פעם שיש לך בעיה או שאת סתם צריכה לדבר אני יענה אם אני יוכל אני אוהב אותך"
הוא התחיל להתרחק מסובב את גבו אליי לחשתי לו בשקט בחזרה שאני אוהבת אותו הדמעות החלו לטשטש את רייאתי פתאום ליאם רץ אליי בחזרה מרים אותי.
"אני כל כל הולך להתגעגע אלייך" הוא התחיל לומר ולפניי שהוא יכל להוציא עוד מילה הצמדתי את שפתיו לשפתיי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה עד שלשנינו לא היה אויר והיינו חייבים לעצור
"זה היה מושלם אני לא יודע מה לומר" הוא חיבק אותי נותן לי נשיקה נוספת ואחריה גם נשיקה במצח.
קראו את שמו בכרוז הוא פנה ללכת מנופף בידו ביי
"תשמור על עצמך"
"תמיד תשמרי גם את על עצמך אל תסתבכי בצרות אוהב"
יצאתי משם לא מסתכלת לאחור לא רוצה להסתכל ולהישבר עוד, זה הולך להיות קשה אבל אהבה היא תמיד קשה וזה מה שיפה בה.
*******
לפני ששמתי לב ליאם היה בצבא ואני הייתי בדרך ליום הראשון של הלימודים שנה אחרונה י"ב.
רוני פגשה אותי בכניסה לבית ספר
"היי שמעת את החדשות?" כמו תמיד רוני הייתה הבחורה שידעה הכל אם אתה צריך לדעת משהו רוני הייתה זאת שפונים אליה.
"היי גם לך, אילו חדשות?"
"יש לנו תלמיד חדש הוא הולך להיות בכיתה שלנו"
"איזה מרגש" אמרתי בציניות
"מישהי פה עצבנית על הבוקר"
כבר היינו ליד הלוקרים הכנסתי את הספרים ועניתי לה
"לא אני פשוט לא מבינה מה זה מעניין זה הכל"
"בא תלמיד חדש זה לא משהו שרואים בכל יום ועוד כשזאת השנה האחרונה"

"צודקת" נכנעתי זה באמת היה מוזר.
נכנסנו לכיתה אומרות שלום לכולם ומתיישבות בשורה האחרונה ליד החלון.
הצלצול הגיע מבשר על השיעור הראשון נאנחתי לעצמי 'הנה עוד שנה מעפנה של לימודים מתחילה'
"בוקר טוב תלמידים תוציאו מחברות אזרחות" המורה אמר והסתובב ללוח
נשמעו אנחות מרחבי הכיתה
"מה חשבתם שלא נלמד?! קדימה מחברות כולם!"
הוא התחיל לכתוב על הלוח על ריבונות ומדינות רב לאומיות, דו לאומיות בקיצר שיעמום כשלפתע נשמעה דפיקה על הדלת
"יבוא"
לכיתה נכנס איידן הבחור מהנשף זה שרקדתי איתו וכמעט נישק אותי
עיניו סקרו את הכיתה וכשקלטתי שהוא עומד להסתכל עליי הורדתי את הראש מסתתרת מאחורי השיער
"בוקר טוב לך איידן קלארק, ברוך הבא לכיתתנו שב ליד שון ותוציא מחברת אזרחות ותעתיק מהלוח"
הוא התחיל להתקדם אל המקום שהמורה הראה לו שון קרא לו כשראה שהוא לא יודע לאן לגשת, הוא התיישב והוציא מחברת ובא לכתוב אבל לפני שכתב הוא הרים את ראשו והסתכל עלי מנופף בידו שלום וקורץ נדהמתי ממנו מסמיקה והוא גיחך בשקט והחל לכתוב.
במשך השעתיים המשעממות האלה כתבתי ולפעמים הסתכלתי לכיוונו כשהמורה הסביר מצאתי את עצמי מציירת במחברת ולא מקשיבה להסביריו אני ולימודים לא ממש מסתדרים...
הצלצול הגואל הגיע קמתי אספתי את חפציי ומיהרתי ללכת לשיעור מעבדה ולהתחמק ממנו.
וכמו תמיד עם המזל שלי זה לא הלך טוב הוא נכנס לכיתה יושב לידי
"אז קייט מה שלומך?"
"טוב" צייצתי בשקט
התלמידים החלו להיכנס
"איידן אני שמח שמצאת לך שותפה למעבדה קייט בהחלט תלמידה מצטיינת"
"תודה המורה הרגי"
לפני שהספקתי לשאול אותו איך הם מכירים הוא אמר לי שהמורה דוד שלו.
הוא חייך אליי ואני השבתי לו חיוך מזויף והתחלנו לעבוד על הניסוי הראשון
"את יודעת אם את רוצה את לא חייבת לחייך אליי במיוחד לא חיוך מזויף"
התחלתי להסמיק
"את חמודה כשאת מסמיקה"
הוא צחק בקול יפהייפה.
"שתוק" נתתי לו מכה בחזה
אני חושבת שהשנה הולכת להיות מעניינת...

היא בהחלט הולכת להיות.. חשבתי להוסיף קצת אקשן לסיפור שזה לא יהיה משעמם אז נחכה ונראה מה יהיה איתם ומה יהיה איתה ועם ליאם.😈
סתם כי משעמם לי בא לכן לעשות שאלות תשובות כזה? אני אשמח לענות לכן על שאלות ולדעת מה אתן חושבות על הספר והדמיות...
נ.ב ראיתם כמה פרקים העלתי היום?

Tell Me That You Love MeWhere stories live. Discover now