oreo // lashton [hebrew]

how far we've come. // 6

  I believe the world is burning to the ground
Oh well I guess we're gonna find out
Let's see how far we've come
Let's see how far we've come
Well I believe it all is coming to an end
Oh well, I guess, we're gonna pretend,
Let's see how far we've come
Let's see how far we've come

how far we've come- matchbox 20

~

נקודת מבט לוק

נישקתי את אשטון. והוא נישק בחזרה. אבל הוא משך את עצמו אחורה. הוא חייך. לא אחד מהחיוכים המזוייפים שלו, אלא חיוך אמיתי. הוא נראה כל כך חמוד.

"אתה מחבב אותי?" אשטון שאל אותי.

"כמובן. מה יש לא לחבב?" השבתי. הוא הסמיק, ממלמל משהו שנשמע כמו "הכל." הזעפתי פנים מעט למשמע התגובה שלו.

"טוב, אני מחבב אותך, גם." הוא הודה בביישנות. אני חושב שזו הייתה ההזדמנות שלי.

"אשטון, האם תסכים להיות החבר שלי?" שאלתי אותו, תקווה מציפה את עיניי. 

"כמובן!" הוא אמר, כנראה מחייך יותר רחב מאשר אי פעם.  נאנחתי מעט, והוא שם לב לזה.

"מה קרה?" הוא שאל אותי.

"פשוט.. אנחנו לא יכולים לספר לאף אחד. חוץ מלקאלום ומייקל, אוקיי?" אמרתי.

"בטח. אני יכול לשאול למה?"

"טוב, זה רק שאני לא ממש מתכנן בקרוב לצאת מהארון כבי. אני יודע איך אנשים יכולים להתייחס אליי. לא אמרתי את זה קודם, אבל ידעתי מה הם עשו לך. כלומר, זאין וליאם. רציתי לצאת להגנתך, אבל-" נקטעתי על ידי אשטון שחיבר את שפתינו.

"זה בסדר. אני בסדר. אני מבין את זה. אני לא אספר לאף אחד. אני לא רוצה שתעבור את מה שאני עברתי." הוא הרגיע אותי, למרות שאני יודע שהוא לא בסדר.

"אוקיי. יש מישהו אחר שאתה רוצה לספר לו?" שאלתי אותו.

"כנראה לחבר הכי טוב שלי הארי. הוא נשאר איתי כשכל אחד אחר עזב."  הוא סיפר לי.

"אוקיי. כדאי לנו לישון קצת, בייב." אמרתי לו, מחייך כשראיתי שהוא מסמיק שוב.

"אוקיי. לילה טוב, לוקי." הוא אמר, מתכרבל אליי. הוא הניח את ראשו על חזי ואני עטפתי את ידיי סביבו. הוא שם את אחת מרגליו סביב אחת שלי, שהשמיכה הסתירה. 

"לילה, אש."

~

נקודת מבט קאלום

"רק תצלם את הפאקינג תמונה הזו כבר!" מייקל צעק עליי. ניסינו לצלם תמונה של לאשטון. זה השם של לוק ואשטון שאני ומייקל המצאנו.

"תפסיק לצעוק או שאתה פאקינג תעיר אותם!" לחשתי-צעקתי בחזרה עליו.

"מאוחר מדי." לוק אמר, חושף שהוא כבר היה ער.