oreo // lashton [hebrew]

all the way. // 31

  Darling, can we go all the way? 

 I really wanna go all the way.

 So, darling, can we go all the way?

 I really wanna go all the way.  

All The Way ~ Allstar Weekend

(הכי קרוב לסמאט שתקבלו +תקראו למטה -ה/מ)

~

נקודת מבט אשטון

עבר כבר שבוע מאז שכמעט קפצתי מהגשר ההוא. שבוע של אכילה. שבוע של כדורים נוגדי-דיכאון. שבוע של בילויים עם לוק. שבוע של החלמה.

שבוע של שמחה.

הגעתי למשקל 48 קילו, אבל עדיין הייתי בתת משקל. אבל יכולתי לאכול בלי להקיא, ללכת בלי לקבל סחרחורת, ולא לחשוב שלהעלות במשקל זה רע. הכל היה שונה עכשיו.

אני באמת רציתי להחלים.

כולם בבית ספר הפסיקו להציק לי. כמובן, קיבלתי עדיין תגובות מרושעות מאנשים לפעמים, אבל לא ברמה הנוראית שהייתה קודם.

ג'וש הושעה לשבועיים. כמובן, נשאר רק שבוע אחד, אבל כשהוא יחזור, אני יודע שהוא יתאסף על עצמו. הוא לגמרי הסתבך בצרות עכשיו, וההורים שלו זועמים.

אז לצעוד במסדרונות הבית ספר זה לא נורא עכשיו. לא רציתי להרוג את את עצמי או את מישהו אחר. החזקתי בידו של לוק ללא מבטים, ללא תגובות, וללא בעיות.

ולחשוב שכמעט ויתרתי על זה לפני שהכל השתפר.

"אש, תראה! 'קרב הלהקות'. אנחנו צריכים להירשם!" לוק אמר, מצביע על הפוסטר שהוצג על הקיר בהתרגשות. הלכנו לעברו, קוראים את המידע. חייב להיות מינימום של שלושה אנשים, שם ללהקה, ושיר מקורי.

"אנחנו יכולים לעשות את זה. אפשר לספר על זה לקאל ולמייקל בצהריים." אמרתי. הוא הנהן, ועשינו את דרכנו לעבר כיתת האם שלנו, ידינו משולבות אחת בשניה.

~

"קאלום, זה הולך להיות כל כך כיף!" מייקל אמר, מושך בזרוע של קאלום. הוא היה די סקפטי בנוגע לפעילויות של הבית ספר, מכיוון שבדרך כלל הדברים האלה היו ממש משעממים.

"כן, אבל תחשוב על זה. זה יכול להשתבש מאוד." הוא אמר, משלב את זרועותיו.

"אבל אין לנו שם." קאלום שיקר, מנסה להקניט את מייקל.

"קאלום, אנחנו 500 שנים של חורף." אמרתי בצחוק.

"אשטון, לא, איו. אנחנו 5 שניות של סתיו." לוק אמר, חובט בזרועי ברכות.

"קיץ!" מייקל צעק, מראה שנמאס לו מהבדיחות שלנו. לעזאזל, הוא ממש רוצה לעשות את זה.

"קאל פאל, זה יהיה כיף! בואו פשוט  נעשה את זה." לוק אמר, מרעיד את קאלום קדימה ואחורה. תפסתי את קאלום וגם אני הרעדתי אותו, ביחד עם מייקל.