"בן!" הארי צרח, מרגיש את עצמו נאבק כנגד הכוח הלא מוסבר שמושך אותו, "אל תזוז. אם משהו יקרה, תצעק לעזרה."
לאחר כמה שניות ממושכות שבהן נאבק הארי בכוח ההוא, נשמעה דממה בחדר, אך נקטעה במהרה.
"ה-הארי! תעזור לי." הוא שמע את קולו של בן.
"בן!" הוא הצליח להשתחרר מהאחיזה של אותו הכוח, רץ למטבח. ברגע שהגיע, הוא יכל להרגיש את גופו קופא. גופתו של בן מוטלת על הרצפה ועיניו פקוחות.
צעקת כאב מצאה את עצמה יוצאת מהארי בעוד רוכן על הרצפה ומתייפח.
-
"שלום, אני לואי טומלינסון, קבעתי ראיון עם מנהלת המקום."
"בוא אחריי," אמרה האישה ולואי מיהר לעקוב אחרייה.
"גברת ג'וד-" התפרצה מארי לחדר, אך השתתקה כשגברת ג'וד סובבה אליה את ראשה ונעצה בה את מבטה הקר.
"בפעם הבאה, תדפקי בדלת." היא אמרה בחריפות והזמינה את לואי להיכנס.
מארי מיהרה לצאת מהחדר, משאירה את השניים לשוחח.
לואי שאל אותה הרבה שאלות. עניין אותו לדעת איך מתאשפזים פה, או האם אפשר לצאת מפה בסיום ההחלמה. הוא תיאר לעצמו שכנראה זה אפשרי, אך עדיין הרגיש שנכון לשאול זאת.
הדלת נפתחה שוב בהתפרצות ומארי נכנסה בסערה, שועטת לכיוונה של גברת ג'וד, פוקחת לפתע את עיניה בפחד כשזכרה שלא דפקה בדלת.
"א-אני מצטערת." היא עשה את דרכה לדלת, נעצרת על ידי הקול של גברת ג'וד.
"מה רצית להגיד לי?" היא שאלה בטון קר. לואי הסתכל על שתיהן, מאזין בחטטנות.
מארי התקרבה בצעדים מהוססים ולחשה לגברת ג'וד משהו על כך שרוצח הסדרתי הגיע. לואי הרגיש את גופו מתכסה בצמרמורת מרוב התרגשות.
״אני מצטערת אדון טומלינסון אבל אהיה חייבת לקטוע את הראיון. אורח מוכר הגיע אלינו למוסד.״ היא נעמדת, ״נוכל להמשיך אחר כך.״
״זה הפנים המדממות (-Bloody face) נכון? הוא האיש שרצח הרבה אנשים ועשה מסכת פנים מהעור שלהם.״ לואי שאל בהתעניינות.
"אכן." גברת ג'וד ענתה לו בנוקשות, מתהלכת לכיוון דלת הכניסה.
"אוכל לדבר איתו לחמש דקות? רק לחמש דקות.." התחנן לואי, מכווץ את שפתיו מעט בידיעה שהמעשה גורם לו להראות מתוק יותר, וכך יוכל לקבל את מבוקשו.
"אני מצטערת מתוק אבל אנחנו לא מאפשרים זאת." היא ענתה ומחווה בידה לכיוון הדלת, מחכה שלואי יצאה דרכה. הוא נאנח ונעמד, מחייך אליה ויוצא.
לואי יצא מן המבנה המרהיב, מיד גישש בין האנשים כדי לראות את הרוצח הסדרתי שאמור לבוא היום.
YOU ARE READING
Crazy- L.S (AU)
Fanfiction"מה אם אני באמת משוגע?" "אל תתן לרעיונות שלהם להשפיע עלייך לואי. הומוסקסואליות זו לא מחלה." שנות השישים. לואי וויליאם טומלינסון, עיתונאי צעיר, כלוא במוסד לחולי נפש בשל היותו גיי. הוא כבר עומד להיכנע אחרי שבן הזוג שלו הסכים לחתום על תפסיו, כשיום אחד...
