Crazy- L.S (AU)

15. Two angles

"הארי סטיילס- 1943-1965."

"לואי טומלינסון- 1944-1965."

"שהו במוסד בריאקליף במשך שישה חודשים." גברת ג'וד סיימה את מילותיה וחזרה לשבת ליד מארי שעדיין הייתה בשוק מכל ההתרחשויות שקרו ביממה האחרונה.

"אני מניחה שרבים מכם רוצים לדעת את סיבת המוות." קולה הרועד של אימו של הארי דיבר כשעלתה להספיד אותם.

"השוטרים אומרים שהיו סימני חניקה מחֱבֱל על הצוואר שלהם ולא הגיע להם חמצן למוח." היא התייפחה בכאב.

"הארי שלי, מלאך." היא חייכה חיוך עצוב לשמיים. "סיפורם היפה של שני בנים שרק חיפשו אהבה. שני בנים שאיזנו אחד את השני במוסד הנורא הזה. קשה לי לעכל שהארי, הילד הקטן שלי מלא שמחת החיים גמר במקום כזה. הוא תמיד אמר שהוא לא יגיע למקום כזה ולא יתן לרוע להתגבר עליו. הארי, בן ואח אהוב, למה? אני מקווה שיותר טוב לך עכשיו שם אם בחרת לעשות את מה שעשית. אני מצטערת על הצער שגרמתי לך ולבן. תפקידי כאמא היה לדאוג לבן שלה, שכל כך אהבה ולהגן עליו מפני הסביבה הנוראית שאנו חיים בה." קולה נשבר והיא בכתה בקולניות, יורדת מהבמה רועדת.

"לואי." אמו של לואי עלתה להספיד אותו. "בן יקר שלי." הדמעות לא מאחרות לבוא. "למה עשית את זה לעצמך?" היא צעקה לשמיים. "אתה... אני..." היבבות שלה התגברו. "אני זוכרת שכשהיית קטן, היית נוהג להצחיק את כל מי שעצוב. היית דואג לו, מנחם אותו ומבטיח שזה כלום וברגע שהם ישכחו מזה זה יעבור. פעם אחת, מלאך שלי, שרלוט באה הביתה עם שבילים של דמעות על לחייה השמנמנות. היא הייתה בת שש ואתה בן עשר. כבר אז ידעתי איך להסב שמחה לאנשים. קולות הצחוק המתגלגל של שניכם עדיין מהדהדים באוזניי. בלילה, כשהשכבתי אותה לישון היא לחשה לי באוזן איזה אח מדהים אתה שתמיד רוצה לדאוג לאחרים." היא מחייכת חיוך עצוב. "תנוח על משכבך בשלום, מלאך." היא גם יורדת בדמעות מהבמה.

"סיפורם העצוב של שני נערים שבסך הכל רצו לבטא את אהבתם אחד לשני. אני מאמין שבהתחלה זה לא היה קל אך ככל שלמדו להכיר אחד את השני, האהבה גברה. מה עוד נוכל לספר על זוג צעירים שלא התביישו במה שהם למרות שהותקפו מכל הצדדים. כולם חשבו שזה שגוי. אבל זה לא. סיפורם התחיל במוסד ונגמר במוסד. אנו רק יכולים לשער שהם בצעו את המעשה בגלל השיפוט של האנשים במוסד. אך זהו רק שיעור. סיבת המוות שמורה איתם," אמר השוטר.

'לואי טומלינסון, 1944-1965

להיות משוגע זה לא מספיק.'

'הארי סטיילס, 1943-1965

אתה תחמיץ את הדברים הטובים ביותר אם תישאר עם עיניים עצומות.'

זה היה מה שהמצבות העצובות והמבריקות שיקפו.

אולי לבסוף הרומן כן עלה בחייהם.

---

ה-ס-ו-ף.

אני מצטערת שהפרק יצא קצר:( לא נורא יש גם אפילוג

שגם יהיה קצר אבל לא נורא. תסלחו לי.

אז מי צפתה את זה?

אל תוציאו עדיין מהספרייה אמורים לעלות פה עוד שני פרקים שאחד מהם זה אפילוג

יום טוב!