סמאט, סמאט, סמאט
---
"לסיכום, אנחנו צריכים ממך שלושה מזרקים של חומרי הרדמה ושלושה של סמי שיכחה."
"ולמה נראה לכם שאני אתן לכם את כל הדבים האלה?" מארי אמרה בניצחון, מרגישה מעליהם אך קצת פחד נשקף מעינייה.
"תראי, ראינו את מה שעשית עם או לרופא אתמול. אני לא בטוח שגברת ג'וד תשמח לדעת שגברת מארי בקטנה והתמימה מזיינת את הרופא? לא ככה?" הפים הארי היה זה שאמר בניצחון.
עיניה של מרי התרחבו מהבוטות של הארי וגם מהידיעה שמישהו ראה אותם. אבל אז חייכה כשהבינה משהו. "אין לכם הוכחה. אתם כלואים במוסד של חולי נפש, מי יאמין לכם?"
"אממ-" לואי התחיל להגיד אך הארי עצר אותו. "את רואה את המצלמה הזאת?" הארי נופף במצלמה שהחביא מאחורי גבו כל הזמן הזה. "יש פה הצצה קטנה לכל אירועי אמש..."
"מה אתה צריך שוב?" היא אמרה בתבוסה, לחייה סמוקות מכל האירועים שקרו עכשיו.
"כמו שאמרתי מקודם, שלושה מזרקים של חומרי הרדמה ושלושה סמי שיחכה."
"למה לעזאזל אתם צריכים את זה?" שאלה מרי בהזדעזעות.
"אנחנו רוצים להזריק אחד לשני את החומרי הרדמה ואז את סם השיכחון." הארי מיד שלף תגובה.
"למה, אם אפשר לשאול?"
"אי אפשר לשאול, תודה על העזרה מארי! מזל שגברת ג'וד לא תראה את זה הא?" אמר הארי ואז מיד משך את לואי איתו אל מחוץ לחדר.
לואי הסתכל על הארי בהערצה. החוצפה שלו, הדרך בה הוא מצליח להוציא דברים מאנשים ואפילו סתם הקסם שלו. לואי חושב שהוא מאוהב. אבל הוא לא בטוח עדיין. הוא צריך לבדוק את זה באיזושהי דרך. הוא חושב שיש דך כזאת אבל היא כל כך מביכה ולואי לא חושב שהארי יסכים לעשות כזה דבר. הם מכירים רק חודש וקצת.
"על מה אתה חושב לו?" שאל הארי.
"אהה, ע-על כ-כלום." לואי ניסה להסתיר את הסומק שעלה על לחייו.
"אוקיי." הארי גיחך והתקדם לעבר התא שלהם, מחביא את המזרקים ומסתובב בחזרה ללואי אך הוא לא מספיק להוציא מילה וכבר שפתיו של לואי צמודות לשפתיו של הארי, תוקפות אותן ללא רחמים. לואי נושך את שפתו העסיסית של הארי וגורם לגניחה חלשה לצאת מגרונו של הארי. הפעם זה תורו של הארי. הוא עובר בנשיקות לצווארו של לואי וגורם למספר גניחות רכות לברוח מפיו של לואי.
הנשיקה הועמקו יותר יותר והארי וללואי אין זמן אפילו לנשום בין לבין אבל זה לא משנה להם, כרגע האוויר של לואי זה הארי וכך גם הארי.
"לעזאזל לואי." גנח-אמר הארי ואז התחיל לבלגן את שיערו הקצר של לואי. מהצד השני, לואי החל להעביר את ידיו הקטנות על פניו של הארי. עובר על הגבות, הריסים, הלחיים החלקות ואז נוגע קצת בשפתיים הרטובות של הארי.
"א-אהה." לואי גונח כשהארי מוריד את החולצה שלו, סורק את גופו ואז מעביר את ידיו על הבטן החלקה של לואי. באותו הזמן, לואי מנסה להוריד גם את חולצתו של הארי אבל לבסוף נעזר בעזרה של הארי. לואי מתנתק מהארי ומעביר מבט על חזהו מעוטר הקעקועים של הארי. הוא מעביר את ידיו על צורות הקעקועים, גורם להאר להרגיש צמרמורות בכל גופו ממגעו של לואי. הוא מיד הצמיד את שפתיהם בחזרה, מרגיש את החום חוזר אליו ואז מוריד את מכנסיו ומי אחר כך את מכנסיו של לואי. כל זה קורה בזמן שהם עמוק בנשיקה, נהנים מכל רגע.
הארי לא מבזבז דקה ומוריד את תחתוניו של לואי בזמן שידיו הקטנות של ללואי מגששות ולבסוף מוצאות את דרכן לתחתוניו של הארי, מורידות אותם במהרה.
הם מיד מוצאים את עצמם במיטה, הארי מעל לואי והוא כולא אותו בגופו ועם ידיו הארוכות.
"כ-כן." לואי קורא את מחשבותיו של הארי.
הארי לא מבזבז דקה ונכננס ללואי, מסתכל על פרצופו במבט דואג. הוא רואה שכואב לו אז הוא לא זז בינתיים.
"אתה בסדר מלאך?" הארי שואל, מתנשף.
"א-אני ב-בסדר." לואי מבטיח להארי ובכך נותן לו אישור להמשיך.
הארי נכנס ויוצא מלואי בעדינות, מנסה לא להכאיב לו למרות שלו כואב בלב בכל פעם שהוא רואה את הפרצוף הכואב של הארי. אז הוא מיד מנשק אותו, מנסה לקחת את הכאב אליו. רק שלואי לא יסבול.
לואי מרפה ונמס לתוך הנשיקה. הארי ממשך בפעולותיו, עדיין בעדינות.
"א-אני ע-עומד ל-ל-" לואי מנסה להגיד תוך כדי העונג שהוא חווה.
"ג-גם אני לואי," אומר הארי ואז קובר את ראשו בצוואר של לואי, מרגיש את גליי החום באים. הוא מרגיש את זה גם מלואי.
השניים גמרו את מעשיהם, מתנשפים וסמוקים, שפתיהם נפוחות ואדומות. זה לא מונע מלואי והארי להצמיד את שפתיהם לנשיקה איטית וחמה שוב פעם אחרי כל מה שעשו. לואי מעביר את אצבעותיו על חזהו של הארי בעוד הארי מעביר את ידיו בשיערו של לואי.
הם מתנתקים מהנשיקה, עכשיו סופית והם מתלבשים במהרה.
הם שוכבים במיטה, מכורבלים אחד בשני, מסתכלים אחד בעיניים של השני.
"אני חושב שאני אוהב אותך בחזרה."
---
אולי זה נראה לכן מוקדם מידי, אולי לא אבל שימו לב שהסיפור לא יימשך עד פרק 100 אז... וחוץ מזה זאת החלטה שלי ואתן אוהבות סמאט חהחה
בכל מקרה, אני נכנסת לי לתומי לווטפאד ומה אני רואה? הסיפור הגיע למקום ה- 22 בפאנפיקשן
אז מיד התיישבתי וכתבתי פרק כי
למה לא
YOU ARE READING
Crazy- L.S (AU)
Fanfiction"מה אם אני באמת משוגע?" "אל תתן לרעיונות שלהם להשפיע עלייך לואי. הומוסקסואליות זו לא מחלה." שנות השישים. לואי וויליאם טומלינסון, עיתונאי צעיר, כלוא במוסד לחולי נפש בשל היותו גיי. הוא כבר עומד להיכנע אחרי שבן הזוג שלו הסכים לחתום על תפסיו, כשיום אחד...
